ארכיון חודש מאי, 2010

על שולחן הקריאה – אומנות המלחמה

מאי 30, 2010
  • ה – BBC פרסמו Podcast על אומנות המלחמה של "סון טסו" (孫子). הספר הוא אחת העבודות העתיקות ביותר בתחום האסטרטגיה.
  • כשמדברים על עינוי סיני בדרך כלל חושבים על איזה מידעלא שמטפטפת טיפות של מים לאט. אין ספק שהסינים היו בקטע של עינוי איטי, אבל מים מסתבר זה ל"כוסיות".

חתיכה איטית, תהליך איטי ומוות ממושך הם התרגומים האפשרים ל-凌迟, שיטת עינוי והוצאה להורג סינית שהייתה שמורה לפשעים הנתעבים ביותר. השיטה הייתה נהוגה בסין בין השנים 900 לספירה ל-1905(השנה בה היא הוצאה מחוץ לחוק).

92a6e21399089b2ddd5401e6

בדרך כלל האדם היה נקשר למוט עץ ומסומם על-ידי אופיום בכדי למנוע עילפון (יש אומרים שזו גם מידה מסוימת של רחמים, אני לגמרי בספק שזאת הכוונה).

1107_224899

אין ספק שהאופיום מוסיף משהו למבט של המעונים, נראה כאילו הם נמצאים בשלב ביניים בין החיים על הארץ להתגלות אלוהית.

tumblr_l38l8ywLQf1qb9yj1o1_400

היה לי עוד קצת לינקים להוסיף, אבל אני חושב שהגעלתי את עצמי. (בפעם הבאה כנראה)

על שולחן הקריאה – ממש לא הגרעין הישראלי אבל כנראה שאין ברירה

מאי 29, 2010

1

אתמול פורסם כי הוועדה לביקורת ה NPT הצליחה להשיג קונצנזוס לגבי המסמך הסופי שלה. המסמך עצמו עדיין לא פורסם, אך הטיוטא שלו זמינה ברשת. זו הפעם השלישית במשך ארבעים שנות קיומה של ה NPT שהושג קונצנזוס שכזה ולמענו ארה"ב הסכימה להקריב את ישראל. (מי שפותח את הקובץ רק בשביל למצוא את ישראל צריך להתחיל לחפש רק בסביבות עמוד 26 או 27, אם אני זוכר נכון)

כפי שכבר ציינתי בעבר, מצריים הייתה בעמדת כוח במהלך הוועידה, כיושבת ראש של גוש המדינות הבלתי מזדהות (118 מדינות) ובראש קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה). תמיכתה של מצריים הייתה חשובה לשם השגת הקונצנזוס המיוחל וזו הייתה ניתנת להשגה רק על-ידי קידום האינטרסים המצריים.

מצרים מנסה לקדם כבר זמן רב את רעיון המזרח התיכון כשטח חופשי מגרעין (MEZFWMD) והפעם כאמור, הלך לה קצת יותר טוב.

כמעט כל האתרים העוסקים בתפוצה גרעינית טענו כי העובדה שהשם של ישראל ננקב במפורש בהסכם הסופי הייתה תוצאה של התפשרות אמריקאית על עמדתה הראשונית. הנוסח בו ישראל מוזכרת הוא:

The Conference recalls the reaffirmation by the 2000 Review Conference of the importance of Israel's accession to the Treaty and the placement of all its nuclear facilities under comprehensive IAEA safeguards.

היום יצא לי לראות ב YNET את תגובת ישראל להחלטה. בצעד מאוד לא מפתיע ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם ההחלטה.

"כמדינה שאינה חתומה על האמנה, ישראל איננה מחוייבת להחלטת הוועידה, וזו אינה מהווה כל מקור סמכות עבורה. לאור אופייה המעוות של ההחלטה, ישראל לא תיטול חלק ביישומה", הוסיף חפץ. "בנוגע להשפעות המעשיות של ההחלטה על ישראל, אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארה"ב ביחס למדיניותה. הנושא יעלה בשיחת נשיא ארה"ב עם ראש ממשלת ישראל בביקורו בוושינגטון ביום שלישי הקרוב".

עמדת ישראל לא מפתיעה כי היא לא יודעת לנהל דיפלומטיה או מה זה דיפלומטיה ואני אסביר. ראשית יש לציין כי כל ארבעת המדינות אשר לא חתומות על האמנה נזכרות בשם ונקראות להצטרף לאמנה ולשים את מתקניהם הגרעיניים תחת פיקוח של ה – IAEA. שניית, משמעות הדברים האמורים בהחלטה הם התחלה של תהליך של שנתיים שבמהלכו יבחנו הצדדים הצעות לדרכים אשר אמרות להביא לידי פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סיומו של התהליך יהיה בשנת2012, בה הצדדים יפגשו לוועידה שמטרתה בחינת הדרכים להמשך.

במילים אחרות התהליך המוצע בהחלטה הוא כמעט המינימום הנדרש בכדי להתמודד עם קיומם של כלי נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. ישראל יכולה במהלך הדיונים להעלות את קיומם של כלי נשק כימיים וביולוגים בידי סוריה ואיראן ולהשתמש בשיחות כמנוף בכדי לנטרל איומים אלו או בכדי להתחיל תהליך נורמליזציה רב צדדי. אך גם אם ישראל איננה מעוניינת בתהליך נורמליזציה או בנטרול האיומים הכימיים\ביולוגיים, היא עדיין צריכה להיכנס לתוך התהליך רק בכדי שאשמת הכישלון שלו לא תיפול עליה בלבד ובהכרח.

ישראל גם צריכה להכיר היטב את העובדה הידועה לכל המצוינת גם במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי החדש שפורסם ב-28. (עמוד 3, האנליסטים של משרד החוץ לא היו צריכים ללכת רחוק)

"we need to be clear-eyed about the strengths and shortcomings of international institutions that were developed to deal with the challenges of an earlier time and the shortage of political will that has at times stymied the enforcement of international norms.. "

או במילותיו של בן גוריון" או"ם שמום".

מה שאני מנסה להגיד הוא שהעובדה שהגופים הבינלאומיים פגומים ולא יכולים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם היא סיבה להשתתף בהם ולא סיבה לרטון מהצד. הצטרפות לחגיגה רק תעזור לטרפד ו להאט את התהליך או לכוונו לעמדה נוחה יותר לישראל. אי השתתפות בתהליך קבלת החלטות לא תביא לקבלת ההחלטות שישראל רוצה אלא רק תרחיק אותם.

בכל מקרה, כרגיל סר המפרי (Sir Humphry) מנסח זאת טוב ממני:

I've Got Nothing To Say And I'm Saying It…

מאי 26, 2010

John Cage "4'33" piece in 3 Movements

Unthinkable

מאי 25, 2010

כרגע סיימתי לצפות בסרט Unthinkable שיצא ישר לווידאו. הסרט נחשב כ"מותחן פסיכולוגי" שעוסק בשאלה של מהם גבולות החקירה במקרה של איום טרור גרעיני. התשובה של הסרט באמת בלתי ניתנת לתפיסה ומזעזעת, באחת מהביקורות שקראתי מועלת השאלה האם קארי אן מוס (Carrie Ann Moss) וסמואל גאקסון (Samuel Jackson) היו צריכים את הכסף עד כדי כך שהם הסכימו לתת ידם לסרט מסוג זה.

כאמור, הסרט יצא ישר לווידאו, מה שהופך אותו כבר לזמין ברשת. קשה לי להמליץ על הסרט למי שמחפש סרט טוב שעוסק באיום הטרור הגרעיני או כסרט עם מסר מוסרי גדול (אלא אם אתה צ'ייני), אך מומלץ לצפות בסרט בכדי לדעת מה המסר המועבר בימים אלו.

באמת Unthinkable

It wasn't me

בלשכת נשיא המדינה שמעון פרס הכחישו ביום שני את הפרסומים בעיתון הבריטי "הגרדיאן" לפיהם נשיא המדינה (פרס), במהלך כהונתו כשר ביטחון בשנות ה-70, הציע נשק גרעיני לדרום אפריקה בימי האפרטהייד במדינה.

המשך לקרוא »

ישראל הציעה למכור נשק גרעיני למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה

מאי 23, 2010

Polakow-Suransky, חוקר אמריקאי ביקש מדרום אפריקה לחשוף חלק ממסמכה לשם מחקר\ספר שיוצא לאור השבוע. בין המסמכים שפוסמו היו גם מספר עדויות רשמיות ראשונות שישראל מחזיקה בנשק גרעיני.
המסמכים משנת 1974-1975 מציגים כי שר הביטחון של דרום אפריקה (Botha) ביקש משר הביטחון הישראלי (שמעון פרס) טילים בעלי ראש נפץ גרעיני. שמעון פרס הציע את ראשי הנפץ בשלושה גדלים. ישראל ודרום אפריקה חתמו על מספר הסכמים לחיזוק הקשרי הצבאיים ועל כך שעצם קיומה של העיסקה תשאר סודית.
ישראל ניסתה כמובן לעצור את פרסום המסמכים ע"י הממשלה הפוסט-אפרטהייד של דרום אפריקה אך ללא הצלחה. הפרסום בעיתוי זה מקשה על ישראל השבוע בהתמודדות בדיונים על המזרח התיכון והגרעין. הטיעון הקלאסי של ישראל כי היא מדינה אחראית (בשונה מאיראן) וכי גם אם היו לה כלי נשק גרעיניים הרי שהיא היתה משתמשת בהם רק לצורכי הגנה נשמט תחת רגליה.
העלתי את המסמכים לחשבון ה- Google Docs שלי.

עושה רושם שאין ממש טעם לכלוא את וואנונו וכי ישראל משקרת אך ורק לאזרחיה שזכאים לדיון ציבורי בסוגיות הגרעין (בטיחות הכורים, אסטרטגיה גרעינית, עלות מול תועלת וכו').

את הסיפור המלא ניתן לקרוא בגרדיאן.

שיגור מעבורת חלל

מספר מצלמות Canon EOS 5D Mark II צילמו מאות תמונות במשך שישה שבועות שהפיקו תוצאה מדהימה.
תהנו.

המשך לקרוא »

the 2010 NPT Review Conference

החודש האחרון הוא חודש עמוס מאוד ורוב הזמן אני עסוק במעקב אחר המתרחש בוועידה בניו-יורק. הוועידה עוסקת בדרכים לשיפור וחיזוק ה NPT במספר תחומים, לצערי אין לי מספיק זמן כדי להרחיב על כל תחום בנפרד, אז חשבתי לתת סקירה כללית של הנושאים המתדיינים ובמידה ואחד הנושאים (או יותר) הם בעלי עניין לקוראים של הבלוג אז אשמח להרחיב עליו.

ה – NPT היא אחד ההישגים הגדולים ביותר של הדיפלומטיה בתחום הביטחון הבינלאומי. במסגרת האמנה, מדינות ללא נשק גרעיני התחייבו שהן לא ירכשו או יפתחו יכולת גרעינית צבאית, ואילו מדינות בעלות נשק גרעיני התחייבו לוותר עליהם בשלב מסוים. בו בזמן ה – NPT מתירה לכלל המדינות שימוש אזרחי בטכנולוגיית הגרעין תחת משטר נוקשה ובר ווידאו (Verifiable).

ה – NPT, הצליחה להגביל את מספר המדינות הגרעיניות בעולם ל-5 אשר היו גרעיניות לפני כניסתה לתוקף (צרפת, סין, בריטניה, ארה"ב, רוסיה) ולארבע מדינות נוספות אשר אינן חתומות על ה – NPT (ישראל, הודו, צפון קוריאה ופקיסטן). במהלך השנים אמצעי הבקרה הנגזרים מה – NPT ודיפלומטיה הצליחו לגרום למדינות כמו ברזיל, שוודיה, ארגנטינה ולוב לזנוח את תוכנית הגרעין הצבאית שלהן. מדינות כמו דרום אפריקה, אוקרינה, ובלארוס וויתרו על הנשק הגרעיני שהיה ברשותם והצטרפו בשנת 1990 לאמנה.

במסגרת ההתחייבויות ל NPT ארה"ב ורוסיה הגיעו למספר יוזמת בתחומים של בקרת נשק ופירוק מנשק. מצמצום מספר כלי הנשק האסטרטגים לאמנה למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ"ס – Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty, CTBT).

בשנת 1995 נערכה וועידה לבקרה ולהארכת ה – NPT, בוועידה זו הוארך תוקף האמנה לעד והוחלט לסיים את הדיונים על ה CTBT ועל תחילת משא ומתן על אמנה לצמצום חומרים בקיעים (Fissile Material Cutoff Treaty (FMCT)). במסגרת וועידה זו החלה העבודה של מנהיגים מרחבי העולם על כינון אזורים חופשיים מנשק גרעיני ( Nuclear weapon free zones – NWFZs). עבדה זו הולידה את:

Treaty of Tlatelolco – אמנה האוסרת על נשק גרעיני באמריקה הלטינית ובקריבים.

Treaty of Rarotonga – אמנה האוסרת על שימוש, ניסוי ואחזקה של כלי נשק גרעיניים ודרום האוקיינוס השקט (ניו-זילנד, אוסטרליה וכ'ו).

Treaty of Pelindaba – אמנה המכריזה על אפריקה כאזור חופשי מנשק גרעיני.

Treaty of Semipalatinsk – (A.K.A Treaty of Semei/Treaty of Semey) – אמנה המכריזה על מרכז אסיה כאזור נקי מנשק גרעיני.

Bangkok Treaty – האמנה המכריזה על דרום מזרח אסיה כחופשי מנשק גרעיני.

בשנת 2000 ו 2005 נערכו וועידות דומות בהן עלה ע"י מצרים נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני והמשך דיונים על ה – FMCT וכניסתו לתוקף של START II . (מעבר לזה הן היו דיי כישלון)

הוועידה שהחלה בתחילת החודש בניו-יורק לא שונה במטרותיה משאר וועדות המעקב (ביקורת) על ה – NPT. הוועידה עוסקת בנושאים הקשורים לחיזוק האמנה ולשכלולה במספר נושאים עיקריים:

Verifications – דרכים בהם ניתן לוודא כי המדינות החתומות על האמנה אכן פועלות ע"פ הוראות הבטיחות של ה IAEA ומקיימות את התחייבויות שלהן תחת ה – NPT. כיום חובותיה של מדינה כלפי ה IAEA מוגדרות בהסכם סטנדרטי המכונה CSA (comprehensive safeguards agreement). ה CSA מתיר לסוכנות (IAEA) לנטר חומרים גרעיניים ופעילות גרעינית מוצהרת, כלומר לא מוצהר = אסור לפיקוח. מיותר להגיד שקל מאוד לעקוף את ה CSA ולכן פותח מודל לפרוטוקול נוסף האפשר ל – IAEA לבצע את עבודתה גם במקומות שלא מוצהרים כגרעיניים בהתראה קצרה. כמובן שהפרוטוקול המוצע איננו מחייב עדיין ולכן אנו גם שומעים על מקרים בהם איראן יכולה לא לאפשר ל – IAEA לבקר בחלק ממתקניה הגרעיניים לכאורה. עצות לשיפור בתחום זה כוללת את המתבקש, הפיכת המודל הפרוטוקול הנוסף של CSA לאוניברסאלי (לכל החתומים על האמנה).

מעגל דלק גרעיני – שמירת יכולות הקשורות לייצור חומרים בקיעים כחלק מהשימוש האזרחי בטכנולוגיות גרעין ובו בזמן מניעת ניצול היתר זה לשימושים צבאיים.

בקרת ייצוא וענישה – בקרה על יצוא חומרים הקשורים לטכנולוגיית הגרעין ועל חומרים בקיעים. כיום הבקרה נעשית על-פי קריטריונים שנקבעים ע"י שני גופים רב לאומיים (Nuclear Suppliers Group (NSG) ו – Zangger Committee )

פירוק מנשק – הדרכים בהם ניתן להפחית את מלאי הנשק הגרעיני שקיים.

הפסקת ייצור חומר בקיע – ברמות העשרה המאפשרות לו להיות חומר גלם לנשק גרעיני, כאמור ה – FMCT היא אחת הדוגמאות המובילות למאמצים בתחום זה.

ניסויים גרעיניים – איסור על ביצוע ניסויים גרעיניים והדרכים לוודא שהדבר אכן מתבצע (ע"י תחנות ניטור סיסמיות, הידרו אקוסטיות וכד').

הבטחת הביטחון השלילית ( Negative Security Assurances) – יצירת התחייבויות של מדינות גרעיניות שלא לתקוף בנשק גרעיני מדינות לא גרעיניות אשר עונות על התחייבויותיהם ל NPT.

אזורים חופשים מנשק גרעיני – כיום ישנם בעולם כ-5 אזורים המוכרזים כחופשיים מנשק גרעיני ומצרים עושה כמיטב יכולתה להפוך גם את המזרח התיכון לאחד כזה. בוועידה השנה מצרים מחזיקה בעוצמה רבה ביחס לשאר המשתתפים משום שהיא יושבת הראש של קבוצת המדינות הלא מזדהות (הכוללת 118 מדינות) ושל קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה).

יציאה מהאמנה – תחת סעיף X של האמנה, כל מדינה רשאית למשוך את ידה מהאמנה במידה והדבר נוגד את האינטרסים העליונים שלה. ב-10 בינואר, צפון קוריאה החליטה לפרוש מה – NPT וחשפה את העובדה כי אין ממש מקלות או גזרים המכוונים למניעת יציאה של מדינות מהאמנה. במסגרת הוועידה נעשים דיונים על הדרכים בהם ניתן ל"העניש" מדינות אשר יוצאות מן האמנה.

מדיניות – דיונים על הדרכים בהם מדינות יכולות ליישם מדיניות אשר תמנע תפוצה גרעינית ותתמוך בהפחתת מספר כלי הנשק הגרעיניים.

נושאים הקשורים למבנה הארגון – תכיפות הפגישות, הקמת גופים חדשים וחיזוק גופים קיימים התורמים למטרות האמנה.

אוניברסאליות – דיון בדרכים בהן ניתן לשכנע את ארבעת המדינות שלא חתומות על האמנה להצטרף אליה.

הנושאים החמים בוועידה הנוכחית הם כידוע אזור חופשי מנשק גרעיני המזרח התיכון, הפיכת הפרוטוקול הנוסף למחייב לכלל החברות באמנה ונושא היציאה מהאמנה. נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני מקבל דגש מיוחד משום שמצרים (המדינה הדוחפת את הנושא) נמצאת הפעם בעמדת כוח. מצרים משמת כיושבת ראש המדינות הבלתי מזהות (118 מדינות) ובראש קואליציה של 8 מדינות חזקות המכונות "קואליציית האג'נדה החדשה. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט ב ACW על העניין.

קריאה מומלצת נוספת (ככל הנראה הבלוג הטוב ביותר המסקר את האירועים שבוועידה) הוא הבלוג של ד"ר ריבקה גונסון ( Dr Rebecca Johnson) מ – Acronym Institute שמסכם את הנעשה בוועידה בכל יום בצורה מקצועית.
שוב במידה ויש עניין בהרחבה של אחד הנושאים, אשמח לעשות זאת.

כיצד מערכות בקרת הירי של הצי האמריקאי עבדו בשנות ה – 50

מאי 19, 2010

ערוץ ה Youtube של gwz40 מציג סרטוני הדרכה של מערכות מכניות לבקרת ירי אשר היו ברשות ה – Navy האמריקאי בשנות ה-50. המערכות ביצעו חישובים מתמטיים מורכבים על בסיס משתנים כגון מרחק, מהירות ועוצמת רוח. אני מעלה רק שני סרטונים אך ישנם סרטונים נוספים בערוץ עצמו.

ויקטור ינוקוביץ' מספק למדבדב תצוגה מרשימה של EPIC FAIL

החג הכניס אותי למצב רוח מרומם וינוקוביץ' רק מעלה אותו.

Via – Andrew Sullivan (the daily dish)

WordPress SEO fine-tune by Meta SEO Pack from Poradnik Webmastera