XUJUN EBERLEIN פרסמה כתבה מצויינת על התפתחות תחום ה- social science fiction בסין. בעקבות פרסמו לפני קצת פחות משנה, של הספר The Prosperous Time: China 2013.
ניתן למצוא את הספר כאן או כאן. (בסינית כמובן).
.
.
.
.
לפני מספר חודשים כתבתי כאן פוסט על הטבח במאיי לאי (my lai), היום ראיתי שערוץ 8 הקרין סרט תיעודי על הטבח ושעכשיו הסרט זמין ברשת.
השבוע התפרסמה בוושינגטון פוסט כתבת תחקיר של דנה פריסט (Dana Priest ) וווילאם ארקין (William M. Arkin), על הפרטת שירותי המודיעין בארה"ב. על-פי הכתבה לפחות 1,271 ארגונים ממשלתיים עושים שימוש ב- 1931 חברות פרטיות. 854,000 אמריקאים מחזיקים סיווג סודי ביותר ומועסקים בעשרות אלפי מיקומים שונים בארה"ב ומפיקים לפחות 50,000 דוחות מסווגים כל שנה.
הכתבה יצרה גל תגובות ברשתות החדשות שלא פסח על ישראל. עיקר התגובות או העיסוק של התקשרת בעניין הדגיש את הקושי שבניהול מערכת כה מסועפת ובהפיכתה של ארה"ב למדינת ביטחון לאומי. ירון לונדון עשה את החשבון והגיע לכך שאחד מכל 360 אמריקאים עוסק בתפקיד מסווג.
הטענות הנ"ל אינן חדשות ולא ממש ברור מדוע הן מעוררות סערה כה גדולה. כך למשל, ב-2005 כתב טים שורוק (Tim Shorrock) את הספר Spies for hire שעסק בעניין הפרטת קהילת המודיעין בארה"ב. לטענתו, עוד בשנת ,2005 כ-70% מתקציב הפנטגון יועד לחברות פרטיות. וישנם עיתונאים ואנשי אקדמיה רבים שכבר עסקו בנושא (קאת'רין קארמולה, ג'רמי סקאייל, פטר סינגר, דבורה אבאנט, אני ואחרים). בעיני מי שכבר עסק בנושא הכתבה רחוקה מלהיות חידוש אמיתי, אבל היא המחשה ויזואלית טובה של הנעשה בתחום.
הכתבה הציגה תרשים של הארגונים העושים שימוש בעובדים חיצוניים בעלי סיווג גבוה והציגה באילו תחומים כל ארגון שוכר חברות פרטיות. הדבר הבולט ביותר מהתרשים הוא העובדה שמרבית החברות הן חברות העוסקות בלוגיסטיקה וניהול כאשר 791 חברות (מתוך 1931) הן חברות IT, אשר מתחזקות את שירותי המחשוב של הארגונים הממשלתיים השונים (דבר שקורה גם בישראל). בנוסף ניתן לראות ש 414 חברות עוסקות בתחום משאבי האנוש של מומחים שונים. במילים אחרות לא כל ספק נייר או מנקה שמחזיק בסיווג גבוה בשל אופי המתקן בו הוא עובד הוא מרגל ומסתבר על-פי התרשים שמרבית העובדים הם מהסוג הזה.
כמות החברות או העובדים במנגנוני המודיעין האמריקאיים אינה הבעיה וגם לא המורכבות של המערכת. המערכת האמריקאית אומנם בנויה מכ-17 מנגנוני ביון אך ההפרדה שלהם נדרשת עקב תחומי העיסוק השונים. כך, לא עולה על הדעת שרשות האמונה על סמים תבקר ותנתח מודיעין הקשור לתפוצה גרעינית במיוחד לא כשהיא עושה שימוש באותם אנשים.
אין ספק שגודל מערכת הביטחון האמריקאית יצא מכל פרופורציה ושהפרטת המערכת לא ממש תורמת לפיקוח תקציבי ולשליטה הדמוקרטית במנגנוני הביטחון, אך גם אין כל ספק שהכתבה הזאת מאחרת בכמעט עשור ושמה את הדגש על הגודל והמורכבות של המערכת ולא על הכשלים והאתגרים החוקיים, חוקתיים והכלכליים שמערכת מודיעין מסוג זה מציבה.
טוב, אני קצת קצר בזמן, אז אני מקווה שבקרוב אני אתפנה לכתוב קצת יותר בהרחבה על נושא הפרטת שירותי הביטחון בארה"ב ואם לא אז לא נורא.
The Eternal Prayer
Palermo, 1939
From The Essential Herbert List: Photographs 1930-1972
לפני בערך שבועיים ראיתי את הסרט Baader-Meinhof Complex. הסרט מציג את סיפורה של כנופיית באדר-מיינהוף, ארגון טרור שמאלני רדיקלי שפעל בגרמניה משנות ה-60 ועד לשנת 1998. ארגון RAF הוא סיפור מעניין בפני עצמו, הארגון הוקם על-ידי דור הבייבי בום שלאחר מלחמת העולם השנייה. הדור הזה גדל בחברה מצולקת מפשיזם והוא חרד לאופיו של הממשל. באדר מיינהוף משמש כמקרה חקר שכיח בתחום הטרור העירוני ושווה להכיר אותו. הסרט אומנם ארוך (שעתיים וחצי), אך הוא בהחלט לא משעמם, הסצנות השונות צולמו במקומות בהם התרחשו במציאות והתחקיר על הדמויות מצוין.
- מומלץ
אנימציה המציגה את ההיסטוריה של הפיצוצים הגרעיניים בעולם. מהאנימציה ניתן ללמוד שבריטניה ביצעה את ניסויי הTrident שלה בין השנים 1983-1990 בארה"ב וכד'. ממש מדהים לראות כיצד משנות השישים הפיצוצים הופכים לתדירים יותר ומאפשרים לדמיין את השיח בין המדינות בעזרת השימוש בפיצוצים גרעיניים.
קראתי בישראל היום שהמטה ללוחמה בטרור פירסם אזהרת מסע ברמת "איום מוחשי גבוה מאוד", הקוראת לישראלים לחדד את ערנותם בנסיעותיהם בכל רחבי העולם מחשש לפעולות נקמה מצד איראן וחיזבאללה.
כן, כל העולם. את זה גם אני יכולתי להגיד, למה בדיוק משלמים להם במטה לביטחון לאומי? יש לי תחושה שהם התחילו להוריד את דרישות הקבלה לאנליסטים מודיעיניים.
- לא ברור -
