זוכרים את הקטע הזה שבכל פעם שאיש ממשל או צבא ישראלי מגיע לבריטניה הוא בדרך כלל שב על עקבותיו מחשש להעמדה לדין בגין פשעי מלחמה? אז כל הסיפור הזה עומד לבוא על סופו (לפחות בבריטניה).
הממשלה הבריטית הציעה תחת The Police Reform and Social Responsibility Bill , שינוי אשר ידרוש אישור של מנהל התביעה הציבורית לכל בקשה להעמדה לדין תחת סמכות השיפוט האוניברסאלית[1]. (Part four, section 151: Restriction on issue of arrest warrants in private prosecutions)
סמכות השיפוט האוניברסאלית מאפשרת למדינה להעמיד לדין בגין פשעים שלא בוצעו בשטחה או ע"י אזרחיה מבלי איזושהי נגיעה למדינה עצמה. סמכות השיפוט האוניברסאלית מוזכרת כיום בעיקר בדיונים אודות זכויות אדם וכאשר מעלים את פינושה או איכמן באוב, אבל בעבר נעשה בה שימוש בעיקר לשם העמדה לדין של פיראטים שפעלו באזורים "אקס-טריטוריאלים".

כפי שניתן להבין מהעבודה שבריטניה משנה את הפרוצדורה בה היא פועלת לשם יישום סמכות השיפוט האוניברסאלית, זו איננה מוסדרת במשפט הבינלאומי על-ידי אמנות או ב – customary international law.
כמו ישראל, גם מדינות אחרות מרגישות שנעשה שימוש ציני בסמכות השיפוט האוניברסאלית (מדובר כמובן בעיקר במדינות אפריקאיות). צ'ארלס טיילור (Charles McArthur Ghankay Taylor) וירודיה נדובאסי (Abdoulaye Yerodia Ndombasi)[2] הם רק חלק מהדוגמאות שניתן להציג לשימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית כנגד מדינות אפריקאיות וכמו שזה נראה עכשיו, לאפריקאים זה נמאס[3].
בשנת 2008 האיחוד האירופי (EU) והאיחוד האפריקאי (AU) קיימו סדרת מפגשים של מומחים למשפט בינלאומי בשארם השייח שהפיקה דוח בעניין (AU-EU Technical Ad hoc Expert Group on the Principle of Universal Jurisdiction REPOR). מאוחר יותר הנושא עלה ע"י האיחוד האפריקאי לדיון באו"ם ובתחילת השנה התקבלה החלטה לקרוא לכל המדינות לשלוח חומר בנושא ולהכין על בסיסו דוח[4].
כצפוי מעינין שאינו מוסדר באמנות ישנם הבדלים גדולים בתפיסתן של המדינות את סמכות השיפוט האוניברסאלית והדיון בנושא במסגרת האו"ם מתלהט ומגיע לשיאו. לאחר דיון בוועדה שישית של האו"ם יש כעת טיוטת החלטה שאמורה לבוא להצבעה בפני האספה הכללית בימים הקרובים[5]. אמנסטי ממהרת להגן על הכלי המשפטי ומפרסמת לפני מספר ימים דוח משל עצמה בעניין (כמובן גם מפיצה אותו באו"ם), אך ההחלטה שמתגבשת רק קוראת לדיון בנושא ולגיבוש נורמות מוסדרות יותר של שימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית והיא עדיין לא צעד ממשי.
החשיבות של עקרון סמכות השיפוט האוניברסאלית לארגוני זכויות אדם נראה לכאורה עצום, הוא מהווה את המקל בידם, אבל אם להיות כנים הוא לא כל כך יעיל (זאת פשוט עובדה). הפיכת מנגנון התביעה תחת עיקרון זה לתלויה באישורם של גורמים פוליטיים כמו שר משפטים או יועץ משפטי אומנם תקל על המדינות השונות לנהל קשרי חוץ ולשלוט בתביעות, אך בו בזמן עשויה להבליט את הצביעות כאשר מנהיגים ממדינות אפריקה יועמדו לדין בעוד ראשי המדינות והגנרלים של נאט"ו ממשיכים במקרה הטוב להעלים עין מעינוים ובמקרה הגרוע להורות עליהם מבלי לתת על כך את הדין.
נ.ב.
מאוד מעניין לעשות את ההשוואה בין הגישות של המדינות בדוחות שהוגשו לאו"ם. ישראל למשל מבליטה את תסביך השואה שלה, כשכמעט כל המסורת המשפטית שלה בעניין זה נובעת מחוקים הנוגעים לרדיפת הנאצים.
אבל איך אומרים?…., כל אחד והתיק שלו.
[1] חשוב לציין שסמכות השיפוט האוניברסאלית היא לא
aut dedere aut judicare על אף האפשרות לחפיפה בניהם במקרים מסוימים.
[2] Case Concerning the Arrest Warrant of 11 April 2000 – http://en.wikipedia.org/wiki/ICJ_Case_Concerning_the_Arrest_Warrant_of_11_April_2000_(Democratic_Republic_of_the_Congo_v._Belgium)
[3] למי שמעוניין בעוד דוגמאות אני ממליץ בחום לעקוב אחרי הבלוג – http://iclferment.blogspot.com/ שמוקדש כולו לתסכול של אפריקה מהשימוש הציני בסמכות השיפוט האוניברסאלית ולעמדתה בעניין.
[4] את כל הדוחות ששלחו המדינות ניתן למצוא בקישור הנ"ל – http://www.un.org/en/ga/sixth/65/ScopeAppUniJuri.shtml
[5] הוועדה היא הפורום המרכזי באו"ם לדיון בסוגיות משפטיות. – http://www.un.org/en/ga/sixth/