קומדיה שחורה של HBO מסוף שנות ה-90, המתארת את תהליך הפיתוח של נושא הגייסות בראדלי (M2 Bradley). הסרט מותח ביקורת על אי היעילות של המערך הבירוקראטי, על השחיתות ובזבוז הכספים.
הסרט מצחיק ובלתי נמנע להציג כאן 2 קטעים ממנו.
פה כידוע לא הרבה יותר טוב:
ממשל בוש הידוע לשמצה בזכות תכנון זהיר של מדיניות החוץ שלו, לא הצליח לקדם תוכנית שנויה במחלוקת הנקראת Prompt global strike. התוכנית קראה להחלפת ראשי הנפץ הגרעיניים שעל גבי הטילים הבין יבשתיים בראשי נפץ קונבנציונאליים, בכדי להשיג יכולת תקיפה הזמינה במהירות ובעלת טווח ארוך.
לכאורה זה נשמע כמו רעיון טוב, אך, הרוסים הזהירו את ממשל בוש שהחלפת ראשי הנפץ תפגע ביכולת שלהם ושל מדינות אחרות לזהות מתקפה גרעינית. ממשל בוש ירד מהרעיון (למרות שצ'ייני המשיך לתמוך בו – לא ממש מפתיע).
לפני כמה חודשים ראיתי בתוכנית של Rachel maddow שאובמה מתכנן לקדם את התוכנית. חשבתי לעצמי שהוא יבין מהר את המשמעות הגדולה של החלטה מסוג זה.
Mitt Romney כתב השבוע מאמר דעה בוושינגטון פוסט והוכיח שהרפובליקאים לא חוסכים בשקרים ובדיס-אינפורמציה בכדי לנסות לפגוע במאמציו של אובמה לאשרר את הסכם ה START החדש בקונגרס.
Unlike past treaty restrictions, ICBMs are not prohibited from bombers. This means that Russia is free to mount a nearly unlimited number of ICBMs on bombers.
האם צריך להציג יותר מזה? מה הוא חשב לעצמו כשהוא המציא דרך שילוח חדשה לטילים בין יבשתיים?
האם תמיכתם של Gates, Mullen, Chilton, O'Reilly, Schlesinger, Kissinger ואחרים בהסכם אינה מספקת? הרפובליקאים יגידו לכם שלא וגם לא ממש אכפת להם להמציא איומים שלא קיימים בשביל לשכנע. Paul Podvig כתב תגובה "עדינה" בה הוא מפרט את מסכת הטמטום וחוסר הבקיאות במאמר הדעה של Mitt Romney.
אני מסתפק ב:
מרכז סיטמוס (Stimson Center) הוציא אחר הצהריים משחק המדמה את המסלול שמדינה צריכה לעבור בכדי לחמוק מאמצעי בקרת הנשק ומגופי הפיקוח הבינלאומיים במטרה לפתח תוכנית גרעין. המשחק הוא משחק לימודי המלווה בסרטונים המסבירים את הסיכונים ואת משך זמן הפיתוח של כל דרך בה בוחר השחקן להתקדם. המשחק נקרא "Cheater's Risk" וכך הוא מתואר על-ידי חברי מרכז סטימוס:
As part of Stimson's "Unblocking the Road to Zero" project, which seeks to advance the debate about negotiated nuclear disarmament as a viable and practical policy option, Alex Bollfrass and Barry Blechman have developed Cheater's Risk, an online game that explores the dynamics of a world without nuclear weapons. Players take on the challenge of breaking out of a hypothetical disarmament regime without being detected by national intelligence services and international monitors. Depending on which country is selected, different pathways to the bomb are available. As the player navigates the pathways, the cumulative odds of detection are calculated. At the end, famed weapons inspector Hans Blix determines if the player has gotten away with it or has been caught.
אני כרגע סיימתי לפתח ללבנון 5 פצצות מבוססות אורניום. ביצעתי העשרה אלקטרומגנטית, את האורניום השגתי על-ידי רכישה מגוף שלישי ולא ביצעתי ניסוי גרעיני, בכדי לשמר את היכולת הגרעינית שלי בסוד עד לפיתוח ארסנל רחב שימנע התקפת מנע.
אתמול פורסם כי הוועדה לביקורת ה NPT הצליחה להשיג קונצנזוס לגבי המסמך הסופי שלה. המסמך עצמו עדיין לא פורסם, אך הטיוטא שלו זמינה ברשת. זו הפעם השלישית במשך ארבעים שנות קיומה של ה NPT שהושג קונצנזוס שכזה ולמענו ארה"ב הסכימה להקריב את ישראל. (מי שפותח את הקובץ רק בשביל למצוא את ישראל צריך להתחיל לחפש רק בסביבות עמוד 26 או 27, אם אני זוכר נכון)
כפי שכבר ציינתי בעבר, מצריים הייתה בעמדת כוח במהלך הוועידה, כיושבת ראש של גוש המדינות הבלתי מזדהות (118 מדינות) ובראש קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה). תמיכתה של מצריים הייתה חשובה לשם השגת הקונצנזוס המיוחל וזו הייתה ניתנת להשגה רק על-ידי קידום האינטרסים המצריים.
מצרים מנסה לקדם כבר זמן רב את רעיון המזרח התיכון כשטח חופשי מגרעין (MEZFWMD) והפעם כאמור, הלך לה קצת יותר טוב.
כמעט כל האתרים העוסקים בתפוצה גרעינית טענו כי העובדה שהשם של ישראל ננקב במפורש בהסכם הסופי הייתה תוצאה של התפשרות אמריקאית על עמדתה הראשונית. הנוסח בו ישראל מוזכרת הוא:
The Conference recalls the reaffirmation by the 2000 Review Conference of the importance of Israel's accession to the Treaty and the placement of all its nuclear facilities under comprehensive IAEA safeguards.
היום יצא לי לראות ב YNET את תגובת ישראל להחלטה. בצעד מאוד לא מפתיע ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם ההחלטה.
"כמדינה שאינה חתומה על האמנה, ישראל איננה מחוייבת להחלטת הוועידה, וזו אינה מהווה כל מקור סמכות עבורה. לאור אופייה המעוות של ההחלטה, ישראל לא תיטול חלק ביישומה", הוסיף חפץ. "בנוגע להשפעות המעשיות של ההחלטה על ישראל, אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארה"ב ביחס למדיניותה. הנושא יעלה בשיחת נשיא ארה"ב עם ראש ממשלת ישראל בביקורו בוושינגטון ביום שלישי הקרוב".
עמדת ישראל לא מפתיעה כי היא לא יודעת לנהל דיפלומטיה או מה זה דיפלומטיה ואני אסביר. ראשית יש לציין כי כל ארבעת המדינות אשר לא חתומות על האמנה נזכרות בשם ונקראות להצטרף לאמנה ולשים את מתקניהם הגרעיניים תחת פיקוח של ה – IAEA. שניית, משמעות הדברים האמורים בהחלטה הם התחלה של תהליך של שנתיים שבמהלכו יבחנו הצדדים הצעות לדרכים אשר אמרות להביא לידי פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סיומו של התהליך יהיה בשנת2012, בה הצדדים יפגשו לוועידה שמטרתה בחינת הדרכים להמשך.
במילים אחרות התהליך המוצע בהחלטה הוא כמעט המינימום הנדרש בכדי להתמודד עם קיומם של כלי נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. ישראל יכולה במהלך הדיונים להעלות את קיומם של כלי נשק כימיים וביולוגים בידי סוריה ואיראן ולהשתמש בשיחות כמנוף בכדי לנטרל איומים אלו או בכדי להתחיל תהליך נורמליזציה רב צדדי. אך גם אם ישראל איננה מעוניינת בתהליך נורמליזציה או בנטרול האיומים הכימיים\ביולוגיים, היא עדיין צריכה להיכנס לתוך התהליך רק בכדי שאשמת הכישלון שלו לא תיפול עליה בלבד ובהכרח.
ישראל גם צריכה להכיר היטב את העובדה הידועה לכל המצוינת גם במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי החדש שפורסם ב-28. (עמוד 3, האנליסטים של משרד החוץ לא היו צריכים ללכת רחוק)
"we need to be clear-eyed about the strengths and shortcomings of international institutions that were developed to deal with the challenges of an earlier time and the shortage of political will that has at times stymied the enforcement of international norms.. "
או במילותיו של בן גוריון" או"ם שמום".
מה שאני מנסה להגיד הוא שהעובדה שהגופים הבינלאומיים פגומים ולא יכולים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם היא סיבה להשתתף בהם ולא סיבה לרטון מהצד. הצטרפות לחגיגה רק תעזור לטרפד ו להאט את התהליך או לכוונו לעמדה נוחה יותר לישראל. אי השתתפות בתהליך קבלת החלטות לא תביא לקבלת ההחלטות שישראל רוצה אלא רק תרחיק אותם.
בכל מקרה, כרגיל סר המפרי (Sir Humphry) מנסח זאת טוב ממני:
בלשכת נשיא המדינה שמעון פרס הכחישו ביום שני את הפרסומים בעיתון הבריטי "הגרדיאן" לפיהם נשיא המדינה (פרס), במהלך כהונתו כשר ביטחון בשנות ה-70, הציע נשק גרעיני לדרום אפריקה בימי האפרטהייד במדינה.
החודש האחרון הוא חודש עמוס מאוד ורוב הזמן אני עסוק במעקב אחר המתרחש בוועידה בניו-יורק. הוועידה עוסקת בדרכים לשיפור וחיזוק ה NPT במספר תחומים, לצערי אין לי מספיק זמן כדי להרחיב על כל תחום בנפרד, אז חשבתי לתת סקירה כללית של הנושאים המתדיינים ובמידה ואחד הנושאים (או יותר) הם בעלי עניין לקוראים של הבלוג אז אשמח להרחיב עליו.
ה – NPT היא אחד ההישגים הגדולים ביותר של הדיפלומטיה בתחום הביטחון הבינלאומי. במסגרת האמנה, מדינות ללא נשק גרעיני התחייבו שהן לא ירכשו או יפתחו יכולת גרעינית צבאית, ואילו מדינות בעלות נשק גרעיני התחייבו לוותר עליהם בשלב מסוים. בו בזמן ה – NPT מתירה לכלל המדינות שימוש אזרחי בטכנולוגיית הגרעין תחת משטר נוקשה ובר ווידאו (Verifiable).
ה – NPT, הצליחה להגביל את מספר המדינות הגרעיניות בעולם ל-5 אשר היו גרעיניות לפני כניסתה לתוקף (צרפת, סין, בריטניה, ארה"ב, רוסיה) ולארבע מדינות נוספות אשר אינן חתומות על ה – NPT (ישראל, הודו, צפון קוריאה ופקיסטן). במהלך השנים אמצעי הבקרה הנגזרים מה – NPT ודיפלומטיה הצליחו לגרום למדינות כמו ברזיל, שוודיה, ארגנטינה ולוב לזנוח את תוכנית הגרעין הצבאית שלהן. מדינות כמו דרום אפריקה, אוקרינה, ובלארוס וויתרו על הנשק הגרעיני שהיה ברשותם והצטרפו בשנת 1990 לאמנה.
במסגרת ההתחייבויות ל NPT ארה"ב ורוסיה הגיעו למספר יוזמת בתחומים של בקרת נשק ופירוק מנשק. מצמצום מספר כלי הנשק האסטרטגים לאמנה למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ"ס – Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty, CTBT).
בשנת 1995 נערכה וועידה לבקרה ולהארכת ה – NPT, בוועידה זו הוארך תוקף האמנה לעד והוחלט לסיים את הדיונים על ה CTBT ועל תחילת משא ומתן על אמנה לצמצום חומרים בקיעים (Fissile Material Cutoff Treaty (FMCT)). במסגרת וועידה זו החלה העבודה של מנהיגים מרחבי העולם על כינון אזורים חופשיים מנשק גרעיני ( Nuclear weapon free zones – NWFZs). עבדה זו הולידה את:
Treaty of Tlatelolco – אמנה האוסרת על נשק גרעיני באמריקה הלטינית ובקריבים.
Treaty of Rarotonga – אמנה האוסרת על שימוש, ניסוי ואחזקה של כלי נשק גרעיניים ודרום האוקיינוס השקט (ניו-זילנד, אוסטרליה וכ'ו).
Treaty of Pelindaba – אמנה המכריזה על אפריקה כאזור חופשי מנשק גרעיני.
Treaty of Semipalatinsk – (A.K.A Treaty of Semei/Treaty of Semey) – אמנה המכריזה על מרכז אסיה כאזור נקי מנשק גרעיני.
Bangkok Treaty – האמנה המכריזה על דרום מזרח אסיה כחופשי מנשק גרעיני.
בשנת 2000 ו 2005 נערכו וועידות דומות בהן עלה ע"י מצרים נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני והמשך דיונים על ה – FMCT וכניסתו לתוקף של START II . (מעבר לזה הן היו דיי כישלון)
הוועידה שהחלה בתחילת החודש בניו-יורק לא שונה במטרותיה משאר וועדות המעקב (ביקורת) על ה – NPT. הוועידה עוסקת בנושאים הקשורים לחיזוק האמנה ולשכלולה במספר נושאים עיקריים:
Verifications – דרכים בהם ניתן לוודא כי המדינות החתומות על האמנה אכן פועלות ע"פ הוראות הבטיחות של ה IAEA ומקיימות את התחייבויות שלהן תחת ה – NPT. כיום חובותיה של מדינה כלפי ה IAEA מוגדרות בהסכם סטנדרטי המכונה CSA (comprehensive safeguards agreement). ה CSA מתיר לסוכנות (IAEA) לנטר חומרים גרעיניים ופעילות גרעינית מוצהרת, כלומר לא מוצהר = אסור לפיקוח. מיותר להגיד שקל מאוד לעקוף את ה CSA ולכן פותח מודל לפרוטוקול נוסף האפשר ל – IAEA לבצע את עבודתה גם במקומות שלא מוצהרים כגרעיניים בהתראה קצרה. כמובן שהפרוטוקול המוצע איננו מחייב עדיין ולכן אנו גם שומעים על מקרים בהם איראן יכולה לא לאפשר ל – IAEA לבקר בחלק ממתקניה הגרעיניים לכאורה. עצות לשיפור בתחום זה כוללת את המתבקש, הפיכת המודל הפרוטוקול הנוסף של CSA לאוניברסאלי (לכל החתומים על האמנה).
מעגל דלק גרעיני – שמירת יכולות הקשורות לייצור חומרים בקיעים כחלק מהשימוש האזרחי בטכנולוגיות גרעין ובו בזמן מניעת ניצול היתר זה לשימושים צבאיים.
בקרת ייצוא וענישה – בקרה על יצוא חומרים הקשורים לטכנולוגיית הגרעין ועל חומרים בקיעים. כיום הבקרה נעשית על-פי קריטריונים שנקבעים ע"י שני גופים רב לאומיים (Nuclear Suppliers Group (NSG) ו – Zangger Committee )
פירוק מנשק – הדרכים בהם ניתן להפחית את מלאי הנשק הגרעיני שקיים.
הפסקת ייצור חומר בקיע – ברמות העשרה המאפשרות לו להיות חומר גלם לנשק גרעיני, כאמור ה – FMCT היא אחת הדוגמאות המובילות למאמצים בתחום זה.
ניסויים גרעיניים – איסור על ביצוע ניסויים גרעיניים והדרכים לוודא שהדבר אכן מתבצע (ע"י תחנות ניטור סיסמיות, הידרו אקוסטיות וכד').
הבטחת הביטחון השלילית ( Negative Security Assurances) – יצירת התחייבויות של מדינות גרעיניות שלא לתקוף בנשק גרעיני מדינות לא גרעיניות אשר עונות על התחייבויותיהם ל NPT.
אזורים חופשים מנשק גרעיני – כיום ישנם בעולם כ-5 אזורים המוכרזים כחופשיים מנשק גרעיני ומצרים עושה כמיטב יכולתה להפוך גם את המזרח התיכון לאחד כזה. בוועידה השנה מצרים מחזיקה בעוצמה רבה ביחס לשאר המשתתפים משום שהיא יושבת הראש של קבוצת המדינות הלא מזדהות (הכוללת 118 מדינות) ושל קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה).
יציאה מהאמנה – תחת סעיף X של האמנה, כל מדינה רשאית למשוך את ידה מהאמנה במידה והדבר נוגד את האינטרסים העליונים שלה. ב-10 בינואר, צפון קוריאה החליטה לפרוש מה – NPT וחשפה את העובדה כי אין ממש מקלות או גזרים המכוונים למניעת יציאה של מדינות מהאמנה. במסגרת הוועידה נעשים דיונים על הדרכים בהם ניתן ל"העניש" מדינות אשר יוצאות מן האמנה.
מדיניות – דיונים על הדרכים בהם מדינות יכולות ליישם מדיניות אשר תמנע תפוצה גרעינית ותתמוך בהפחתת מספר כלי הנשק הגרעיניים.
נושאים הקשורים למבנה הארגון – תכיפות הפגישות, הקמת גופים חדשים וחיזוק גופים קיימים התורמים למטרות האמנה.
אוניברסאליות – דיון בדרכים בהן ניתן לשכנע את ארבעת המדינות שלא חתומות על האמנה להצטרף אליה.
הנושאים החמים בוועידה הנוכחית הם כידוע אזור חופשי מנשק גרעיני המזרח התיכון, הפיכת הפרוטוקול הנוסף למחייב לכלל החברות באמנה ונושא היציאה מהאמנה. נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני מקבל דגש מיוחד משום שמצרים (המדינה הדוחפת את הנושא) נמצאת הפעם בעמדת כוח. מצרים משמת כיושבת ראש המדינות הבלתי מזהות (118 מדינות) ובראש קואליציה של 8 מדינות חזקות המכונות "קואליציית האג'נדה החדשה. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט ב ACW על העניין.
לצערי אין לי את הזמן להנגיש את המידע מעבר לפרסום מספר קישורים רלוונטים.
1 – נקמתם של המדינות בעלות העוצמה הבינונית (ברזיל וטורקיה) – על שחיקת מעמדן של חמשת החברות הקבועות במועצת הביטחון
2 – כיצד על ארה"ב להגיב להסכם שהתגבש.
3 – ההסכם לא ישנה את מעמדה של איראן כמפרה של ה NPT
4 הצהרת הבית הלבן בנוגע להסכם החלפת האורניום לכור המחקר בטהרן (TRR)
5 – הסבר מוצלח לכל המתרחש בwashingtonpost
JOINT DECLARATION BY IRAN, TURKEY AND BRAZIL
(17 May 2010)Having met in Tehran, Islamic Republic of Iran, the undersigned have agreed on the following Declaration:
1) We reaffirm our commitment to the Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons and in accordance with the related articles of the NPT, recall the right of all State Parties, including the Islamic Republic of Iran, to develop research, production and use of nuclear energy (as well as nuclear fuel cycle including enrichment activities) for peaceful purposes without discrimination.
2) We express our strong conviction that we have the opportunity now to begin a forward looking process that will create a positive, constructive, non-confrontational atmosphere leading to an era of interaction and cooperation.
3) We believe that the nuclear fuel exchange is instrumental in initiating cooperation in different areas, especially with regard to peaceful nuclear cooperation including nuclear power plant and research reactors construction.
4) Based on this point the nuclear fuel exchange is a starting point to begin cooperation and a positive constructive move forward among nations. Such a move should lead to positive interaction and cooperation in the field of peaceful nuclear activities replacing and avoiding all kinds of confrontation through refraining from measures, actions and rhetorical statements that would jeopardize Iran’s rights and obligations under the NPT.
5) Based on the above, in order to facilitate the nuclear cooperation mentioned above, the Islamic Republic of Iran agrees to deposit 1200 kg LEU in Turkey. While in Turkey this LEU will continue to be the property of Iran. Iran and the IAEA may station observers to monitor the safekeeping of the LEU in Turkey.
6) Iran will notify the IAEA in writing through official channels of its agreement with the above within seven days following the date of this declaration. Upon the positive response of the Vienna Group (US, Russia, France and the IAEA) further details of the exchange will be elaborated through a written agreement and proper arrangement between Iran and the Vienna Group that specifically committed themselves to deliver 120 kg of fuel needed for the Tehran Research Reactor (TRR).
7) When the Vienna Group declares its commitment to this provision, then both parties would commit themselves to the implementation of the agreement mentioned in item 6. Islamic Republic of Iran expressed its readiness to deposit its LEU (1200 kg) within one month. On the basis of the same agreement the Vienna Group should deliver 120 kg fuel required for TRR in no later than one year.
In case the provisions of this Declaration are not respected Turkey, upon the request of Iran, will return swiftly and unconditionally Iran’s LEU to Iran.
9) We welcome the decision of the Islamic Republic of Iran to continue as in the past their talks with the 5+1 countries in Turkey on the common concerns based on collective commitments according to the common points of their proposals.
10) Turkey and Brazil appreciated Iran’s commitment to the NPT and its constructive role in pursuing the realization of nuclear rights of its member states. The Islamic Republic of Iran likewise appreciated the constructive efforts of the friendly countries Turkey and Brazil in creating the conducive environment for realization of Iran’s nuclear rights.
ב-12 לחודש כינס אובמה 47 מדינות בוושינגטון בכדי לדון כיצד ניתן להגביר את האבטחה על "חומרים גרעיניים". הנשיא אובמה שם דגש על חשיבות מניעת נפילתם של חומרים אלו לידי ארגוני טרור.
הוועידה הייתה דיי משעממת, והיא הסתיימה בהצהרה לא מחייבת (communiqué) ובתוכנית עבודה (שגם לא מחייבת). למרות זאת היו מספר מדינות שהתחייבו לתהליכים מסוימים ברוח הוועידה. (CNS פרסמו טבלה אשר מסכמת את ההתחייבויות של כל מדינה).
מה שאותי העסיק בוועידה הזאת הם לא ההתחייבויות הפומביות של המדינות, אלא, סבב השיחות שערך אובמה עם מספר מנהיגים לפני הוועידה והיעדרותו של נתניהו מהוועידה (מרידור השתתף במקומו, מסתבר שהוא "השר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית").
על היעדרות נתניהו אני אכתוב פעם אחרת… (או שלא)
בכל מקרה, אם יש משהו טוב שיצא מהוועידה, הרי הוא מערכון גדול של Jon Stewart
| The Daily Show With Jon Stewart | Mon – Thurs 11p / 10c | |||
| A Farewell to Arms | ||||
|
||||
