Political-thinker.com

השבוע חזרתי קצת לעסוק ביחסי צבא-חברה ונראה כאילו הדבר הולך להעסיק אותי בתקופה הקרובה, לכן גם צפויים מספר פוסטים בנושא. בכל מקרה, בתחילת השבוע נתקלתי בהרצאה של אנדרו בצ'ביץ' (מקווה שתרגום השם לא עושה לו עוול) ב West point (אקדמיה צבאית אמריקאית). אנדרו טען שהאקדמיה הצבאית לא מסוגלת ללמד חשיבה אסטרטגית והוא גם מסביר מדוע:

אנדרו הוא פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בוסטון ומתנגד ותיק למלחמה בעיראק שלימים תעלה במחיר החיים של בנו. הכתבים שלו מרתקים והוא מצביע בהם על כשלים מבניים בארגונים הפוליטיים האמריקאים כמו גם על פגמים בתרבות\חברה האמריקאית המקשים על קיום שיח פתוח בנושאי מדיניות חוץ וביטחון. בעניין זה אני ממליץ לצפות בראיון שערך ב M.S.L. לרגל יציאת ספרו  The limits of power  (אחד מהספרים המוצדקים).

לאלו מכם שאין הרבה מה לעשות וממש מתעניינים בדרך האקדמית ובמסלול ההתפתחות האינטלקטואלית שלו אני ממליץ לצפות בראיון שערך באוניברסיטת ברקלי.

Share it

Hide Sites

אישתי שלחה לי היום את הלינק הזה לסרט דקומנטרי חדש שעוסק בדניאל אלסברג (Daniel Ellsberg) ויוקרן בפסטיבל דוקאביב. התזמון של הגעת הסרט יחד עם הפרשיות הביטחוניות האחרונות עושה רק טוב.

בעבר פרסמתי כאן הרצאה של דניאל אלסברג בגוגל, היום מצאתי עוד הרצאה באוניברסיטת קליפורניה.

אההה, כן, והטריילר:

Share it

Hide Sites

תומס שלינג (Thomas Schelling) הוא כלכלן, פרופסור ליחסים בינלאומיים וזוכה פרס נובל לכלכלה (2005). סיפרו The Strategy of Conflict (1960), היה מחקר חלוץ בתורת המיקוח והתנהגות אסטרטגית ונחשב לאחד ממאה הספרים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר במערב משנת 1945.

התיאוריות הכלכליות של שלינג אודות מלחמה הורחבו בספרו Arms and Influence (1966).ספר זה נחשב בעיני כאחד הספרים הטובים ביותר בתחום האסטרטגיה. לאחר זכייתו בפרס הנובל שלינג פרש מחיי האקדמיה ומאז נשמעת מדי פעם השאלה כיצד שלינג היה מנתח מקרה כזה או אחר.

ב – 16 לחודש,  The New America Foundation ערכו כנס שעסק באיראן מבלי לנסות לענות בעצמם על שאלה זו, במקום זאת הם בחרו לארח את תומאס שלינג ולתת לו לענות לבד. ההרצאה מרתקת.

Share it

Hide Sites

Vincent Bugliosi הוא אחד מעורכי הדין הנחשבים ביותר בארה"ב, עם רקורד של 105 הרשעות מתוך 106 תיקים בהם עסק, 21 תיקי רצח ללא הפסד (ביניהם צארלס מנסון). עכשיו ווינסנט בוליוסי מנסה לאסוף מספיק כסף בכדי לסיים סרט (שמבוסס על ספרו) אשר יאפשר להשיג תמיכה ציבורית בהעמדה לדין של ג'ורג' בוש באשמת רצח.

אני מצרף כאן לינק לעמוד הפרוייקט שלו ואת הטריילר לסרט

הרצאה באורך שעתיים של ווינסנט אודות ספרו "העמדתו לדין של ג'ורג' בוש באשמת רצח" (לכל מי שרוצה להעמיק בעניין)

Share it

Hide Sites

Via - Debka.co.il - תיק דבקה

השבוע הופיע בתיק דבקה ידיעה בדבר לווין ריגול שאיראן מתכננת לשגר בקרוב. הבעיה עם העיקרית עם הידיעה היא שלא באמת מדובר בלווין ריגול, אלא בלווין תקשורת שהוצהר בשנת 2000 כפרוייקט אקדמאי. הבעיה הפחות חשובה היא שככל הנראה הלווין לא ישוגר מאיראן אלא מאיטליה.

חשוב לציין כי תיק דבקה לא לבד ויחד איתם מספר אתרים ערביים מדווחים על שיגור של לווין עם יכולות קצתת יותר מתקדמות מתוך איראן, אבל כך או כך היום הודיעו כי השיגור נדחה לשנת 2011.

ההתקדמות הטכנולוגית של האירנים מדאיגה את הישראלים, אם להיות כנים התקדמות טכנולוגית של כל גורם לא מערבי קצת מפחידה אותנו והסיבות כמעט ברורות. אבל האם הן מוצדקות לאור העובדה שישראל נאבקת בחרם אקדמי על מוסדות ההשכלה הגבוהה שלה מתוך טיעון שרוח המדע מנוגדת לרעיון החרם.

כל העניין הזה הזכיר לי ראיון שראיתי עם סמאול הנטינגטון מחבר "התנגשות הציביליזציות". עד שראיתי את הראיון הייתי בטוח שהספר הוא דיי גרוע ושהוא מלא בנימה אורינטאליסטית חולה. אחרי שראיתי את הראיון המשכתי לחשוב אותו הדבר אבל מצאתי כמה נקודות למחשבה. בראיון הנטינגטון מצביע על העובדה שפרוש המילה מודרני אינו מערבי שטבעי שחברה תשאף להכנס אל העולם המודרני. המשך שקיעת העוצמה של המערב בלתי נמנע טוען הנטיגטון ולכן ראוי לשאול מהי התגובה הנכונה לשינויים בסדר העולמי? הנטיגטון כידוע מציע התערבות די אגרסיבית בתרבויות אחרות בכדי לגרום לפילוג ולעודד זרמים שתומכים במערב. אני חושב שדווקא עדיף לנסות לקנות לנו חסדים בקרב הנושים החדשים.

הראיון:

ביקורת על הנטינגטון:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

Share it

Hide Sites

הרצאה טובה שמתמקדת בעיקר במימדים השונים של הפרופורציונליות בדיני המלחמה.

Jeff A. McMahan, Professor of Philosophy, Rutgers University

Share it

Hide Sites

דניאל אלסברג – (daniel allsberd), נולד בשנת 1931 והיה קצין בצבא האמריקאי. לאחר שפרש מהשרות הצבאי הפך לאנליסט עבור RAND Corporation בתור ממוחה לויטנאם. ב-1967 הוא השתתף במחקר אודות מלחמת ויטנאם עבור שר ההגנה מקנאמרה McNamara. לדניאל היה סיווג גבוה והוא היה חשוף לדוחות שהראו כי הסיכוי לנצחון במלחמה הוא נמוך וכי שיעור האבדות יהיה הרבה יותר גבוה ממה שנאמר לציבור. דניאל אלסברג החליט כי הוא מוכן ללכת לכלא לשם הפסקת המלחמה והוא הדליף את כ-7000 עמודים מסווגים לכ-18 עיתונים. דניאל אלסברג הואשם ב-12 סעיפים שונים בחוק ועמד בפני עונש מאסר של למעלה ממאה שנה. אבל הוא יצא זכאי ולא ישב יום אחד. שווה לצפות בהרצאה שלו ולחשוב על מידת השליטה האזרחית בעוצמה הצבאית בישראל. כיצד היו נראים חיינו אם לא היינו יודעים על קיומו של הכור הגרעיני בדימונה? האם מותר לנתק את מדיניות החוץ של המדינה מחייו של האזרח ? והאם הוא חייב לגבות את מעשי המדינה?

ועוד משהו כבונוס

הסאנטור ווין מורס Wayne morse היה אחד משני סנאטורים שהתנגדו להחלטת מפרץ טונקין אשר הרחיבה את סמכויות המלחמה החוקתיות של הנשיא ואפשרה את היציאה למלחמה בוויטנאם ללא הכרזת המלחמה הנדרשת מצד הקונגרס.

Share it

Hide Sites

תוריום הוא מקור אנרגיה גרעינית אלטרנטבי זמין, זול ונקי. התוריום נגנז משום שראשית דרכה של האנרגיה הגרעינית עבר דרך הנסיונות להשיג נשק גרעיני ולשם כך הוא אינו טוב.

אני שם כאן אוסף של הרצאות מצולמות.

ואחרון חביב וגם הכי עדכני (מבחינת מועד הצילום)

Share it

Hide Sites

כבר מעל שנה שאני מנסה למצוא זמן וחשק בכדי לכתוב את הפוסט הפשוט הזה, אז הנה הוא…

את דרכי אל תוך עולם בקרת הנשק עשיתי לפני מספר שנים דרך תחום הגרעין ורק לאחר מכן נחשפתי לעולם התיאורטי של השליטה הדמוקרטית במנגנוני הביטחון. הנושא הראשון שעסקתי בו היה מאזן הכוחות הגרעיני בין הודו לפקיסטאן עם דגש על תפקידם של ארה"ב וסין כמתווכות בסכסוך.

הטענה הקלאסית היא שהסכסוך ההודי פקיסטאני הוא סכסוך נמוך עוצמה אשר שומר על אופיו עקב החשש מהשמדה הדדית (מצב המוכר בשפה המקצועית כ- "MAD").אם נשליך ממקרה זה על המקרה הישראלי איראני ניתן יהיה לטעון כי החשש ממתקפה גרעינית איראנית על ישראל אינו מציאותי כל עוד הממשל בטהראן חפץ חיים. מכאן קל מאוד להגיע למסקנה כי האיום שעתיד לעמוד מול ישראל במקרה בו איראן תחזיק בנשק גרעיני הוא ניהול WAR BY PROXY מצד איראן (מדובר על חיזבאללה כמובן) כנגד ישראל מבלי שזו תוכל להגיב למקור ההתקפות בצורה ישירה.

(המשך…)

Share it

Hide Sites