ארכיון הנושא 'ישראל'

International Convention for the Protection of All Persons from Enforced Disappearance

ינואר 16, 2011

האמנה להגנה מפני העלמות כפויה (התרגום הטוב ביותר שהצלחתי לחשוב עליו) נכנסה לתוקף ב-23 לדצמבר 2010.  87 מדינות חתמו על האמנה ו-20 אישררו אותה (ישראל כמובן לא חתומה). על האמנה יפקח גוף מיוחד שהוקם לשם העניין העונה לשם Working Group on Enforced or Involuntary Disappearances (לא שם ממש מקורי).

האמת היא שמאז שהאמנה נכנסה לתוקף אני מחפש זמן בכדי לכתוב עליה, לא בגלל שיש לי הרבה מה להגיד על האמנה עצמה אלא מכיוון שאני מאמין שחשוב שישראל לפחות תחתום עליה. מדינה דמוקרטית לא יכולה להעלים אנשים מבלי להעמידם לדין פומבי כשהאשמות כנגדם גלויות, צדק בשם העם לא יכול להיות מושג מבלי שהעם ער ומודע לו. ישראל כבר הוכיחה שתחת תנאים מסויימים היא מסוגלת בשם "העם" להעלים אנשים ללא משפט ומבלי שהציבור אפילו ידע מה הן העברות המיוחסות לאותם אנשים (יוסי גורביץ כתב מספר פעמיים על האסיר X (שככל הנראה כבר לא איתנו היום)). ברור לי המצב הביטחוני של מדינת ישראל ושלעיתים ישנו יוצא מן הכלל, אך יש צורך לפחות בקיומו של מנגנון עם איזונים ובלמים הנתון לביקורת תקופתית לפני שמחליטים להפעיל צעד כה חריג. ישראל צריכה לכל הפחות להציג הצהרת כוונות בעניין, לצאת באמירה שפה דברים כאלו לא יכולים לקרות לכל אחד ובטח שלא לתקופה בלתי קצובה, הייתי מצפה מישראל לפחות לחתום על האמנה כצעד בכיוון. בכדי לתרום את חלקי לקידום העניין שלחתי שאילתה לסגן שר החוץ דני איילון וברגע שאקבל תשובה אשתף אותה בבלוג.

MK – Monkeys of the Knesset

אוקטובר 28, 2010

במליאת הכנסת ב -27 לחודש עלתה הצעה לסדר היום בנושא "פשעי המלחמה של ארצות הברית" (עמוד 216). אחרי שקראתי את הפרוטוקול לא הצלחתי להחליט מה הכי הפריע לי בכל העניין. יש כל כך הרבה נקודות שבהן חפנתי את ראשי בין שתי ידי. אני ברשותכם אציג רק שתיים?

הדבר הראשון שההצעה חושפת הוא שלא רק לארה"ב נמאס מהימין שלנו אלא גם לימין שלנו נמאס מארה"ב ושהוא מתכוון להשיב מלחמה. זו מגמה מדאיגה בפני עצמה בכל הנוגע ליחסים שלנו עם ארה"ב, אם נוסיף לזה את תהליך ההתחזקות של האגף הימני במפה הפוליטית בישראל נפחד עוד יותר.

בעבר אובמה אמר שבחברות אמיתית יש צורך להיות מסוגלים להגיד גם את הדברים הפחות נעימים, מה שמכונה בפי העם ביקורת בונה. ההצעה הנ"ל אפילו לא קרובה לזה, היא יותר בסגנון של הוכחה, מידה כנגד מידה. לא היתה בהצעה שום כוונה אמיתית לדון בפשעי מלחמה או בדרך למניעתם (דבר שראוי היה לעשות), אלא, החבאה של פשעי המלחמה בהם מואשמת ישראל מאחורי הצל הענק שמטילים הפשעים האמריקאים.

הדיון נגמר דיי מהר, כאשר סגן שר החוץ (דני אילון) נתן תשובה דיפלומטית לגבי המוסריות הבלתי מעורערת של ארה"ב ובקשה לשנות את נוסח ההצעה כך שתשמע טוב יותר. ההצעה התקבלה והדיון שכלל רק שני חברי כנסת בא לסיומו.

יש לי עוד כמה דברים לומר בעניין, אבל 05:00 בבוקר ואני צריך קפה. (למי שמעוניין אני עשיתי COPY לפרוטוקול של המליאה והוא מופיע בהמשך)

המשך לקרוא »

דמוקרטיית האייתולות

אוקטובר 14, 2010

השתתפתי פעם בדיון על הקשר שבין דמוקרטיה לאיסלאם, במהלך הדיון אחד הפרופסורים שבפאנל אמר שלמצוא קשר בין איסלאם לדמוקרטיה זה כמו לנסות למצוא חתול שחור בחדר חשוך. אף פעם לא חשבתי שהוא צודק וכל כמה זמן נזכרתי באמירה הזו והרגשתי מוטרד, אני חושב שהאמירה הזו נוגדת הרבה מהאופי של מחקרים בתחום מדעי החברה והרוח. כמעט כל מי שעבר פעם ליד כיתה של יחסים בינלאומיים יודע שיש חשיבות רבה להבדלים התרבותיים בין מדינות כאשר מנסים לפרש את המסרים שלהן. אני חושב ששלילת אפשרות של קשר בין השתיים פוסלת טווח רחב של ניתוחים באשר למה שמתרחש במדינות מוסלמיות ומה שהן מנסות להגיד לנו.

עכשיו, למה אני מבלבל על זה את המוח?

היום ראיתי בתוכנית ראיונות עם כותבי ספרים של Cspan, ראיון עם חומאן מאג'ד (Hooman Majd), בנו של דיפלומט איראני שבילה את מרבית חייו במערב והוציא השנה ספר על המערכת הפוליטית באיראן. ממש לאחר שצפיתי בראיון, ראיתי ש the New America Foundation פרסמו הרצאה של שעה. ההרצאה מרתקת והיא נותנת צוהר לצורה בה האיראנים (או לפחות חלק מהם) מפרשים את הסימנים של המערב וכיצד הם רואים את עצמם.

משרד החוץ הישראלי לא שמע על WMD

ספטמבר 14, 2010

מסתבר שבמשרד החוץ לא מדברים הרבה על נשק להשמדה המונית (WMD), שם מעדיפים הרבה יותר לדבר על WNB.

כמה מביך.

ה BBC בכתבה על המשט לעזה

אוגוסט 18, 2010

עולם ללא יהודים או יהודים ללא עולם/ מאת: המטה לביטחון לאומי

יולי 13, 2010

קראתי בישראל היום שהמטה ללוחמה בטרור פירסם אזהרת מסע ברמת "איום מוחשי גבוה מאוד", הקוראת לישראלים לחדד את ערנותם בנסיעותיהם בכל רחבי העולם מחשש לפעולות נקמה מצד איראן וחיזבאללה.

כן, כל העולם.  את זה גם אני יכולתי להגיד, למה בדיוק משלמים להם במטה לביטחון לאומי? יש לי תחושה שהם התחילו להוריד את דרישות הקבלה לאנליסטים  מודיעיניים.

- לא ברור -

לזה אני קורא ח"כ שנאמן לראש מפלגתו

יוני 15, 2010

Anastasia Michaeli

http://www.facebook.com/#!/profile.php?id=100000496461613

תודה לרודיון ליפשיץ על ההפניה וצילום המסך

על שולחן הקריאה – מדינת ישראל תעשה הכל

יוני 3, 2010

מדינת_ישראל_תעשה_הכל(2)

במסגרת שבוע הספר רכשתי את ספרו של רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל". הספר מציג כיצד הגענו ממצב שבו פדיון שבוי התבצע כנגד שבוי בודד, למצב שבו משוחררים מאות אסירים בתמורה לגופות בודדות. הקריאה בספר דומה לקריאת מותחן, הנושאים שעל הפרק תמיד כוללים בתוכם טרוריסטים, בני ערובה ותהליך קבלת החלטות שתוצאותיו המידיות וארוכות הטווח לא בהכרח ידועות.

הספר מבוסס על תחקיר שערך עשור וכלל כ-400 ראיונות ב-20 מדינות. כמות הראיונות והמחקר המקיף מביאים לאור מספר אמיתות כואבות והרמות גבה המלוות באמירת ה-"וואללה" השמורה לתגליות החשובות ביותר. כך למשל, רונן ברגמן מספר בתחילת ספרו  ש- "ג'ורג" ראש צוות החוקרים של מוספה דיראני, שהואשם (ע"י דיראני) בעינויים ובהתעללות מינית, הודה כי הורה לחייל להתפשט בחדר החקירות ואיים על דיראני שאם הוא לא ידבר החייל יאנוס אותו. "אין מה לעשות,… כל אחד ומה שפותח אותו ואמרו לי לעשות הכל." לי כל התקרית הזאת הזכירה את הסרט Unthinkable.

יותר מכל הספר מראה כיצד פרשיות השבויים והנעדרים מנהלים את מדיניותם של מנהגי ישראל ולא ההפך. ספר יוצא מהכלל, אני מוריד הכובע בפני עבודתו של ברגמן וממליץ עליה בחום.

על שולחן הקריאה – ממש לא הגרעין הישראלי אבל כנראה שאין ברירה

מאי 29, 2010

1

אתמול פורסם כי הוועדה לביקורת ה NPT הצליחה להשיג קונצנזוס לגבי המסמך הסופי שלה. המסמך עצמו עדיין לא פורסם, אך הטיוטא שלו זמינה ברשת. זו הפעם השלישית במשך ארבעים שנות קיומה של ה NPT שהושג קונצנזוס שכזה ולמענו ארה"ב הסכימה להקריב את ישראל. (מי שפותח את הקובץ רק בשביל למצוא את ישראל צריך להתחיל לחפש רק בסביבות עמוד 26 או 27, אם אני זוכר נכון)

כפי שכבר ציינתי בעבר, מצריים הייתה בעמדת כוח במהלך הוועידה, כיושבת ראש של גוש המדינות הבלתי מזדהות (118 מדינות) ובראש קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה). תמיכתה של מצריים הייתה חשובה לשם השגת הקונצנזוס המיוחל וזו הייתה ניתנת להשגה רק על-ידי קידום האינטרסים המצריים.

מצרים מנסה לקדם כבר זמן רב את רעיון המזרח התיכון כשטח חופשי מגרעין (MEZFWMD) והפעם כאמור, הלך לה קצת יותר טוב.

כמעט כל האתרים העוסקים בתפוצה גרעינית טענו כי העובדה שהשם של ישראל ננקב במפורש בהסכם הסופי הייתה תוצאה של התפשרות אמריקאית על עמדתה הראשונית. הנוסח בו ישראל מוזכרת הוא:

The Conference recalls the reaffirmation by the 2000 Review Conference of the importance of Israel's accession to the Treaty and the placement of all its nuclear facilities under comprehensive IAEA safeguards.

היום יצא לי לראות ב YNET את תגובת ישראל להחלטה. בצעד מאוד לא מפתיע ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם ההחלטה.

"כמדינה שאינה חתומה על האמנה, ישראל איננה מחוייבת להחלטת הוועידה, וזו אינה מהווה כל מקור סמכות עבורה. לאור אופייה המעוות של ההחלטה, ישראל לא תיטול חלק ביישומה", הוסיף חפץ. "בנוגע להשפעות המעשיות של ההחלטה על ישראל, אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארה"ב ביחס למדיניותה. הנושא יעלה בשיחת נשיא ארה"ב עם ראש ממשלת ישראל בביקורו בוושינגטון ביום שלישי הקרוב".

עמדת ישראל לא מפתיעה כי היא לא יודעת לנהל דיפלומטיה או מה זה דיפלומטיה ואני אסביר. ראשית יש לציין כי כל ארבעת המדינות אשר לא חתומות על האמנה נזכרות בשם ונקראות להצטרף לאמנה ולשים את מתקניהם הגרעיניים תחת פיקוח של ה – IAEA. שניית, משמעות הדברים האמורים בהחלטה הם התחלה של תהליך של שנתיים שבמהלכו יבחנו הצדדים הצעות לדרכים אשר אמרות להביא לידי פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סיומו של התהליך יהיה בשנת2012, בה הצדדים יפגשו לוועידה שמטרתה בחינת הדרכים להמשך.

במילים אחרות התהליך המוצע בהחלטה הוא כמעט המינימום הנדרש בכדי להתמודד עם קיומם של כלי נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. ישראל יכולה במהלך הדיונים להעלות את קיומם של כלי נשק כימיים וביולוגים בידי סוריה ואיראן ולהשתמש בשיחות כמנוף בכדי לנטרל איומים אלו או בכדי להתחיל תהליך נורמליזציה רב צדדי. אך גם אם ישראל איננה מעוניינת בתהליך נורמליזציה או בנטרול האיומים הכימיים\ביולוגיים, היא עדיין צריכה להיכנס לתוך התהליך רק בכדי שאשמת הכישלון שלו לא תיפול עליה בלבד ובהכרח.

ישראל גם צריכה להכיר היטב את העובדה הידועה לכל המצוינת גם במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי החדש שפורסם ב-28. (עמוד 3, האנליסטים של משרד החוץ לא היו צריכים ללכת רחוק)

"we need to be clear-eyed about the strengths and shortcomings of international institutions that were developed to deal with the challenges of an earlier time and the shortage of political will that has at times stymied the enforcement of international norms.. "

או במילותיו של בן גוריון" או"ם שמום".

מה שאני מנסה להגיד הוא שהעובדה שהגופים הבינלאומיים פגומים ולא יכולים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם היא סיבה להשתתף בהם ולא סיבה לרטון מהצד. הצטרפות לחגיגה רק תעזור לטרפד ו להאט את התהליך או לכוונו לעמדה נוחה יותר לישראל. אי השתתפות בתהליך קבלת החלטות לא תביא לקבלת ההחלטות שישראל רוצה אלא רק תרחיק אותם.

בכל מקרה, כרגיל סר המפרי (Sir Humphry) מנסח זאת טוב ממני:

תומס שלינג (Thomas Schelling) על איראן

אפריל 20, 2010

תומס שלינג (Thomas Schelling) הוא כלכלן, פרופסור ליחסים בינלאומיים וזוכה פרס נובל לכלכלה (2005). סיפרו The Strategy of Conflict (1960), היה מחקר חלוץ בתורת המיקוח והתנהגות אסטרטגית ונחשב לאחד ממאה הספרים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר במערב משנת 1945.

התיאוריות הכלכליות של שלינג אודות מלחמה הורחבו בספרו Arms and Influence (1966).ספר זה נחשב בעיני כאחד הספרים הטובים ביותר בתחום האסטרטגיה. לאחר זכייתו בפרס הנובל שלינג פרש מחיי האקדמיה ומאז נשמעת מדי פעם השאלה כיצד שלינג היה מנתח מקרה כזה או אחר.

ב – 16 לחודש,  The New America Foundation ערכו כנס שעסק באיראן מבלי לנסות לענות בעצמם על שאלה זו, במקום זאת הם בחרו לארח את תומאס שלינג ולתת לו לענות לבד. ההרצאה מרתקת.


WordPress SEO fine-tune by Meta SEO Pack from Poradnik Webmastera