ארכיון הנושא 'על שולחן הקריאה'
Manhattan” – Woody Allen, 1979"
אוקטובר 30, 2010MK – Monkeys of the Knesset
אוקטובר 28, 2010במליאת הכנסת ב -27 לחודש עלתה הצעה לסדר היום בנושא "פשעי המלחמה של ארצות הברית" (עמוד 216). אחרי שקראתי את הפרוטוקול לא הצלחתי להחליט מה הכי הפריע לי בכל העניין. יש כל כך הרבה נקודות שבהן חפנתי את ראשי בין שתי ידי. אני ברשותכם אציג רק שתיים?
הדבר הראשון שההצעה חושפת הוא שלא רק לארה"ב נמאס מהימין שלנו אלא גם לימין שלנו נמאס מארה"ב ושהוא מתכוון להשיב מלחמה. זו מגמה מדאיגה בפני עצמה בכל הנוגע ליחסים שלנו עם ארה"ב, אם נוסיף לזה את תהליך ההתחזקות של האגף הימני במפה הפוליטית בישראל נפחד עוד יותר.
בעבר אובמה אמר שבחברות אמיתית יש צורך להיות מסוגלים להגיד גם את הדברים הפחות נעימים, מה שמכונה בפי העם ביקורת בונה. ההצעה הנ"ל אפילו לא קרובה לזה, היא יותר בסגנון של הוכחה, מידה כנגד מידה. לא היתה בהצעה שום כוונה אמיתית לדון בפשעי מלחמה או בדרך למניעתם (דבר שראוי היה לעשות), אלא, החבאה של פשעי המלחמה בהם מואשמת ישראל מאחורי הצל הענק שמטילים הפשעים האמריקאים.
הדיון נגמר דיי מהר, כאשר סגן שר החוץ (דני אילון) נתן תשובה דיפלומטית לגבי המוסריות הבלתי מעורערת של ארה"ב ובקשה לשנות את נוסח ההצעה כך שתשמע טוב יותר. ההצעה התקבלה והדיון שכלל רק שני חברי כנסת בא לסיומו.
יש לי עוד כמה דברים לומר בעניין, אבל 05:00 בבוקר ואני צריך קפה. (למי שמעוניין אני עשיתי COPY לפרוטוקול של המליאה והוא מופיע בהמשך)
אלג'זירה בדיון מעניין על מרוץ החימוש העולמי
הדיון הופך למעניין יותר החל מהדקה ה-25 של המשדר, כאשר הדיון מופנה לצורה בה מתנהל תקציב הביטחון בארה"ב. כצפוי מתוכנית טלוויזיה הירידה לפרטים לא משמעותית, אך מציגה סוג של תקציר לנושא.
אהבתי מאוד את דבריו של רוברט קפלן בנוגע לנחיצות של הוצאות ביטחוניות בזמן שלום והטריד אותי מאוד ג'וזף שלא מצליח אף פעם להתעלות מעבר לאותו מסר שהוא מפמפם כבר שנים.
בכל מקרה שווה לצפות בכל הדיון.
Frost over the World – General David Petraeus and Hamid Karzai
אוקטובר 17, 2010Louis Henkin
אוקטובר 16, 2010Louis Henkin
האחד האנשים החשובים בעולם המשפט הבינלאומי, זכויות האדם והמשפט החוקתי בארה"ב נפטר בגיל 92. כל מי ששייך לקהילת היחסים הבינלאומים מכיר את גודל תרומתו לתחום ואת חשיבותה.
עצוב לאבד אדם כזה…
The Pentagon Wars
אוגוסט 9, 2010
קומדיה שחורה של HBO מסוף שנות ה-90, המתארת את תהליך הפיתוח של נושא הגייסות בראדלי (M2 Bradley). הסרט מותח ביקורת על אי היעילות של המערך הבירוקראטי, על השחיתות ובזבוז הכספים.
הסרט מצחיק ובלתי נמנע להציג כאן 2 קטעים ממנו.
פה כידוע לא הרבה יותר טוב:
- היום גיליתי שמשה ארנס מתעקש פעם אחר פעם להחיות את פרויקט הלביא.
- על הטעות שבבחירת מערכת כיפת ברזל כבר כתבו ודיברו אין סוף פעמים (1,2).
על שולחן הקריאה – 盛世－－中國2013年 – The Prosperous Time: China 2013
יולי 31, 2010
XUJUN EBERLEIN פרסמה כתבה מצויינת על התפתחות תחום ה- social science fiction בסין. בעקבות פרסמו לפני קצת פחות משנה, של הספר The Prosperous Time: China 2013.
ניתן למצוא את הספר כאן או כאן. (בסינית כמובן).
.
.
.
.
?top secret america
יולי 22, 2010השבוע התפרסמה בוושינגטון פוסט כתבת תחקיר של דנה פריסט (Dana Priest ) וווילאם ארקין (William M. Arkin), על הפרטת שירותי המודיעין בארה"ב. על-פי הכתבה לפחות 1,271 ארגונים ממשלתיים עושים שימוש ב- 1931 חברות פרטיות. 854,000 אמריקאים מחזיקים סיווג סודי ביותר ומועסקים בעשרות אלפי מיקומים שונים בארה"ב ומפיקים לפחות 50,000 דוחות מסווגים כל שנה.
הכתבה יצרה גל תגובות ברשתות החדשות שלא פסח על ישראל. עיקר התגובות או העיסוק של התקשרת בעניין הדגיש את הקושי שבניהול מערכת כה מסועפת ובהפיכתה של ארה"ב למדינת ביטחון לאומי. ירון לונדון עשה את החשבון והגיע לכך שאחד מכל 360 אמריקאים עוסק בתפקיד מסווג.
הטענות הנ"ל אינן חדשות ולא ממש ברור מדוע הן מעוררות סערה כה גדולה. כך למשל, ב-2005 כתב טים שורוק (Tim Shorrock) את הספר Spies for hire שעסק בעניין הפרטת קהילת המודיעין בארה"ב. לטענתו, עוד בשנת ,2005 כ-70% מתקציב הפנטגון יועד לחברות פרטיות. וישנם עיתונאים ואנשי אקדמיה רבים שכבר עסקו בנושא (קאת'רין קארמולה, ג'רמי סקאייל, פטר סינגר, דבורה אבאנט, אני ואחרים). בעיני מי שכבר עסק בנושא הכתבה רחוקה מלהיות חידוש אמיתי, אבל היא המחשה ויזואלית טובה של הנעשה בתחום.
הכתבה הציגה תרשים של הארגונים העושים שימוש בעובדים חיצוניים בעלי סיווג גבוה והציגה באילו תחומים כל ארגון שוכר חברות פרטיות. הדבר הבולט ביותר מהתרשים הוא העובדה שמרבית החברות הן חברות העוסקות בלוגיסטיקה וניהול כאשר 791 חברות (מתוך 1931) הן חברות IT, אשר מתחזקות את שירותי המחשוב של הארגונים הממשלתיים השונים (דבר שקורה גם בישראל). בנוסף ניתן לראות ש 414 חברות עוסקות בתחום משאבי האנוש של מומחים שונים. במילים אחרות לא כל ספק נייר או מנקה שמחזיק בסיווג גבוה בשל אופי המתקן בו הוא עובד הוא מרגל ומסתבר על-פי התרשים שמרבית העובדים הם מהסוג הזה.
כמות החברות או העובדים במנגנוני המודיעין האמריקאיים אינה הבעיה וגם לא המורכבות של המערכת. המערכת האמריקאית אומנם בנויה מכ-17 מנגנוני ביון אך ההפרדה שלהם נדרשת עקב תחומי העיסוק השונים. כך, לא עולה על הדעת שרשות האמונה על סמים תבקר ותנתח מודיעין הקשור לתפוצה גרעינית במיוחד לא כשהיא עושה שימוש באותם אנשים.
אין ספק שגודל מערכת הביטחון האמריקאית יצא מכל פרופורציה ושהפרטת המערכת לא ממש תורמת לפיקוח תקציבי ולשליטה הדמוקרטית במנגנוני הביטחון, אך גם אין כל ספק שהכתבה הזאת מאחרת בכמעט עשור ושמה את הדגש על הגודל והמורכבות של המערכת ולא על הכשלים והאתגרים החוקיים, חוקתיים והכלכליים שמערכת מודיעין מסוג זה מציבה.
טוב, אני קצת קצר בזמן, אז אני מקווה שבקרוב אני אתפנה לכתוב קצת יותר בהרחבה על נושא הפרטת שירותי הביטחון בארה"ב ואם לא אז לא נורא.
[1] Shorrock, T. (2008). Spies for hire: the secret world of intelligence outsourcing. New York, Simon & Schuster. Pp14
