צבא ניקרגואה פלש לשטחה של קוסטה ריקה הוריד את הדגל, החליפו והקים מחנה. עיתון La Nacion, הגדול ביותר בקוסטה ריקה מדווח שהמפקד Eden Pastora השתמש בGoogle maps בכדי להצדיק את הפלישה הצבאית.
ניתן לקרוא עוד על הסכסוך בMiami Herald
במליאת הכנסת ב -27 לחודש עלתה הצעה לסדר היום בנושא "פשעי המלחמה של ארצות הברית" (עמוד 216). אחרי שקראתי את הפרוטוקול לא הצלחתי להחליט מה הכי הפריע לי בכל העניין. יש כל כך הרבה נקודות שבהן חפנתי את ראשי בין שתי ידי. אני ברשותכם אציג רק שתיים?
הדבר הראשון שההצעה חושפת הוא שלא רק לארה"ב נמאס מהימין שלנו אלא גם לימין שלנו נמאס מארה"ב ושהוא מתכוון להשיב מלחמה. זו מגמה מדאיגה בפני עצמה בכל הנוגע ליחסים שלנו עם ארה"ב, אם נוסיף לזה את תהליך ההתחזקות של האגף הימני במפה הפוליטית בישראל נפחד עוד יותר.
בעבר אובמה אמר שבחברות אמיתית יש צורך להיות מסוגלים להגיד גם את הדברים הפחות נעימים, מה שמכונה בפי העם ביקורת בונה. ההצעה הנ"ל אפילו לא קרובה לזה, היא יותר בסגנון של הוכחה, מידה כנגד מידה. לא היתה בהצעה שום כוונה אמיתית לדון בפשעי מלחמה או בדרך למניעתם (דבר שראוי היה לעשות), אלא, החבאה של פשעי המלחמה בהם מואשמת ישראל מאחורי הצל הענק שמטילים הפשעים האמריקאים.
הדיון נגמר דיי מהר, כאשר סגן שר החוץ (דני אילון) נתן תשובה דיפלומטית לגבי המוסריות הבלתי מעורערת של ארה"ב ובקשה לשנות את נוסח ההצעה כך שתשמע טוב יותר. ההצעה התקבלה והדיון שכלל רק שני חברי כנסת בא לסיומו.
יש לי עוד כמה דברים לומר בעניין, אבל 05:00 בבוקר ואני צריך קפה. (למי שמעוניין אני עשיתי COPY לפרוטוקול של המליאה והוא מופיע בהמשך)
Louis Henkin
האחד האנשים החשובים בעולם המשפט הבינלאומי, זכויות האדם והמשפט החוקתי בארה"ב נפטר בגיל 92. כל מי ששייך לקהילת היחסים הבינלאומים מכיר את גודל תרומתו לתחום ואת חשיבותה.
עצוב לאבד אדם כזה…
השתתפתי פעם בדיון על הקשר שבין דמוקרטיה לאיסלאם, במהלך הדיון אחד הפרופסורים שבפאנל אמר שלמצוא קשר בין איסלאם לדמוקרטיה זה כמו לנסות למצוא חתול שחור בחדר חשוך. אף פעם לא חשבתי שהוא צודק וכל כמה זמן נזכרתי באמירה הזו והרגשתי מוטרד, אני חושב שהאמירה הזו נוגדת הרבה מהאופי של מחקרים בתחום מדעי החברה והרוח. כמעט כל מי שעבר פעם ליד כיתה של יחסים בינלאומיים יודע שיש חשיבות רבה להבדלים התרבותיים בין מדינות כאשר מנסים לפרש את המסרים שלהן. אני חושב ששלילת אפשרות של קשר בין השתיים פוסלת טווח רחב של ניתוחים באשר למה שמתרחש במדינות מוסלמיות ומה שהן מנסות להגיד לנו.
עכשיו, למה אני מבלבל על זה את המוח?
היום ראיתי בתוכנית ראיונות עם כותבי ספרים של Cspan, ראיון עם חומאן מאג'ד (Hooman Majd), בנו של דיפלומט איראני שבילה את מרבית חייו במערב והוציא השנה ספר על המערכת הפוליטית באיראן. ממש לאחר שצפיתי בראיון, ראיתי ש the New America Foundation פרסמו הרצאה של שעה. ההרצאה מרתקת והיא נותנת צוהר לצורה בה האיראנים (או לפחות חלק מהם) מפרשים את הסימנים של המערב וכיצד הם רואים את עצמם.
מרכז סיטמוס (Stimson Center) הוציא אחר הצהריים משחק המדמה את המסלול שמדינה צריכה לעבור בכדי לחמוק מאמצעי בקרת הנשק ומגופי הפיקוח הבינלאומיים במטרה לפתח תוכנית גרעין. המשחק הוא משחק לימודי המלווה בסרטונים המסבירים את הסיכונים ואת משך זמן הפיתוח של כל דרך בה בוחר השחקן להתקדם. המשחק נקרא "Cheater's Risk" וכך הוא מתואר על-ידי חברי מרכז סטימוס:
As part of Stimson's "Unblocking the Road to Zero" project, which seeks to advance the debate about negotiated nuclear disarmament as a viable and practical policy option, Alex Bollfrass and Barry Blechman have developed Cheater's Risk, an online game that explores the dynamics of a world without nuclear weapons. Players take on the challenge of breaking out of a hypothetical disarmament regime without being detected by national intelligence services and international monitors. Depending on which country is selected, different pathways to the bomb are available. As the player navigates the pathways, the cumulative odds of detection are calculated. At the end, famed weapons inspector Hans Blix determines if the player has gotten away with it or has been caught.
אני כרגע סיימתי לפתח ללבנון 5 פצצות מבוססות אורניום. ביצעתי העשרה אלקטרומגנטית, את האורניום השגתי על-ידי רכישה מגוף שלישי ולא ביצעתי ניסוי גרעיני, בכדי לשמר את היכולת הגרעינית שלי בסוד עד לפיתוח ארסנל רחב שימנע התקפת מנע.
אתמול פורסם כי הוועדה לביקורת ה NPT הצליחה להשיג קונצנזוס לגבי המסמך הסופי שלה. המסמך עצמו עדיין לא פורסם, אך הטיוטא שלו זמינה ברשת. זו הפעם השלישית במשך ארבעים שנות קיומה של ה NPT שהושג קונצנזוס שכזה ולמענו ארה"ב הסכימה להקריב את ישראל. (מי שפותח את הקובץ רק בשביל למצוא את ישראל צריך להתחיל לחפש רק בסביבות עמוד 26 או 27, אם אני זוכר נכון)
כפי שכבר ציינתי בעבר, מצריים הייתה בעמדת כוח במהלך הוועידה, כיושבת ראש של גוש המדינות הבלתי מזדהות (118 מדינות) ובראש קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה). תמיכתה של מצריים הייתה חשובה לשם השגת הקונצנזוס המיוחל וזו הייתה ניתנת להשגה רק על-ידי קידום האינטרסים המצריים.
מצרים מנסה לקדם כבר זמן רב את רעיון המזרח התיכון כשטח חופשי מגרעין (MEZFWMD) והפעם כאמור, הלך לה קצת יותר טוב.
כמעט כל האתרים העוסקים בתפוצה גרעינית טענו כי העובדה שהשם של ישראל ננקב במפורש בהסכם הסופי הייתה תוצאה של התפשרות אמריקאית על עמדתה הראשונית. הנוסח בו ישראל מוזכרת הוא:
The Conference recalls the reaffirmation by the 2000 Review Conference of the importance of Israel's accession to the Treaty and the placement of all its nuclear facilities under comprehensive IAEA safeguards.
היום יצא לי לראות ב YNET את תגובת ישראל להחלטה. בצעד מאוד לא מפתיע ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם ההחלטה.
"כמדינה שאינה חתומה על האמנה, ישראל איננה מחוייבת להחלטת הוועידה, וזו אינה מהווה כל מקור סמכות עבורה. לאור אופייה המעוות של ההחלטה, ישראל לא תיטול חלק ביישומה", הוסיף חפץ. "בנוגע להשפעות המעשיות של ההחלטה על ישראל, אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארה"ב ביחס למדיניותה. הנושא יעלה בשיחת נשיא ארה"ב עם ראש ממשלת ישראל בביקורו בוושינגטון ביום שלישי הקרוב".
עמדת ישראל לא מפתיעה כי היא לא יודעת לנהל דיפלומטיה או מה זה דיפלומטיה ואני אסביר. ראשית יש לציין כי כל ארבעת המדינות אשר לא חתומות על האמנה נזכרות בשם ונקראות להצטרף לאמנה ולשים את מתקניהם הגרעיניים תחת פיקוח של ה – IAEA. שניית, משמעות הדברים האמורים בהחלטה הם התחלה של תהליך של שנתיים שבמהלכו יבחנו הצדדים הצעות לדרכים אשר אמרות להביא לידי פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סיומו של התהליך יהיה בשנת2012, בה הצדדים יפגשו לוועידה שמטרתה בחינת הדרכים להמשך.
במילים אחרות התהליך המוצע בהחלטה הוא כמעט המינימום הנדרש בכדי להתמודד עם קיומם של כלי נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. ישראל יכולה במהלך הדיונים להעלות את קיומם של כלי נשק כימיים וביולוגים בידי סוריה ואיראן ולהשתמש בשיחות כמנוף בכדי לנטרל איומים אלו או בכדי להתחיל תהליך נורמליזציה רב צדדי. אך גם אם ישראל איננה מעוניינת בתהליך נורמליזציה או בנטרול האיומים הכימיים\ביולוגיים, היא עדיין צריכה להיכנס לתוך התהליך רק בכדי שאשמת הכישלון שלו לא תיפול עליה בלבד ובהכרח.
ישראל גם צריכה להכיר היטב את העובדה הידועה לכל המצוינת גם במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי החדש שפורסם ב-28. (עמוד 3, האנליסטים של משרד החוץ לא היו צריכים ללכת רחוק)
"we need to be clear-eyed about the strengths and shortcomings of international institutions that were developed to deal with the challenges of an earlier time and the shortage of political will that has at times stymied the enforcement of international norms.. "
או במילותיו של בן גוריון" או"ם שמום".
מה שאני מנסה להגיד הוא שהעובדה שהגופים הבינלאומיים פגומים ולא יכולים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם היא סיבה להשתתף בהם ולא סיבה לרטון מהצד. הצטרפות לחגיגה רק תעזור לטרפד ו להאט את התהליך או לכוונו לעמדה נוחה יותר לישראל. אי השתתפות בתהליך קבלת החלטות לא תביא לקבלת ההחלטות שישראל רוצה אלא רק תרחיק אותם.
בכל מקרה, כרגיל סר המפרי (Sir Humphry) מנסח זאת טוב ממני:
