בשבוע שעבר שוחחתי עם אחי בטלפון על דליפת הנפט שבחופי ארה"ב. הבעתי תמיהה לגבי ניסיון הטיפול בבעיה על-ידי הזרקת בוץ, אמרתי לו שהרעיון נשמע לי דבילי כמו הרעיון לעשות עוגת חול. הרעיונות של בני האדם לטיפול במשברים, כך מסתבר, הופכים למגוחכים יותר ביחס ישיר לחומרת המשבר.
השבוע עלה רעיון מטופש חדש: Nuke it
| The Colbert Report | Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c | |||
| Crude & Unusual | ||||
|
||||
אתמול פורסם כי הוועדה לביקורת ה NPT הצליחה להשיג קונצנזוס לגבי המסמך הסופי שלה. המסמך עצמו עדיין לא פורסם, אך הטיוטא שלו זמינה ברשת. זו הפעם השלישית במשך ארבעים שנות קיומה של ה NPT שהושג קונצנזוס שכזה ולמענו ארה"ב הסכימה להקריב את ישראל. (מי שפותח את הקובץ רק בשביל למצוא את ישראל צריך להתחיל לחפש רק בסביבות עמוד 26 או 27, אם אני זוכר נכון)
כפי שכבר ציינתי בעבר, מצריים הייתה בעמדת כוח במהלך הוועידה, כיושבת ראש של גוש המדינות הבלתי מזדהות (118 מדינות) ובראש קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה). תמיכתה של מצריים הייתה חשובה לשם השגת הקונצנזוס המיוחל וזו הייתה ניתנת להשגה רק על-ידי קידום האינטרסים המצריים.
מצרים מנסה לקדם כבר זמן רב את רעיון המזרח התיכון כשטח חופשי מגרעין (MEZFWMD) והפעם כאמור, הלך לה קצת יותר טוב.
כמעט כל האתרים העוסקים בתפוצה גרעינית טענו כי העובדה שהשם של ישראל ננקב במפורש בהסכם הסופי הייתה תוצאה של התפשרות אמריקאית על עמדתה הראשונית. הנוסח בו ישראל מוזכרת הוא:
The Conference recalls the reaffirmation by the 2000 Review Conference of the importance of Israel's accession to the Treaty and the placement of all its nuclear facilities under comprehensive IAEA safeguards.
היום יצא לי לראות ב YNET את תגובת ישראל להחלטה. בצעד מאוד לא מפתיע ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם ההחלטה.
"כמדינה שאינה חתומה על האמנה, ישראל איננה מחוייבת להחלטת הוועידה, וזו אינה מהווה כל מקור סמכות עבורה. לאור אופייה המעוות של ההחלטה, ישראל לא תיטול חלק ביישומה", הוסיף חפץ. "בנוגע להשפעות המעשיות של ההחלטה על ישראל, אנו רושמים לפנינו את ההבהרות החשובות של ארה"ב ביחס למדיניותה. הנושא יעלה בשיחת נשיא ארה"ב עם ראש ממשלת ישראל בביקורו בוושינגטון ביום שלישי הקרוב".
עמדת ישראל לא מפתיעה כי היא לא יודעת לנהל דיפלומטיה או מה זה דיפלומטיה ואני אסביר. ראשית יש לציין כי כל ארבעת המדינות אשר לא חתומות על האמנה נזכרות בשם ונקראות להצטרף לאמנה ולשים את מתקניהם הגרעיניים תחת פיקוח של ה – IAEA. שניית, משמעות הדברים האמורים בהחלטה הם התחלה של תהליך של שנתיים שבמהלכו יבחנו הצדדים הצעות לדרכים אשר אמרות להביא לידי פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. סיומו של התהליך יהיה בשנת2012, בה הצדדים יפגשו לוועידה שמטרתה בחינת הדרכים להמשך.
במילים אחרות התהליך המוצע בהחלטה הוא כמעט המינימום הנדרש בכדי להתמודד עם קיומם של כלי נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. ישראל יכולה במהלך הדיונים להעלות את קיומם של כלי נשק כימיים וביולוגים בידי סוריה ואיראן ולהשתמש בשיחות כמנוף בכדי לנטרל איומים אלו או בכדי להתחיל תהליך נורמליזציה רב צדדי. אך גם אם ישראל איננה מעוניינת בתהליך נורמליזציה או בנטרול האיומים הכימיים\ביולוגיים, היא עדיין צריכה להיכנס לתוך התהליך רק בכדי שאשמת הכישלון שלו לא תיפול עליה בלבד ובהכרח.
ישראל גם צריכה להכיר היטב את העובדה הידועה לכל המצוינת גם במסמך האסטרטגיה לביטחון לאומי החדש שפורסם ב-28. (עמוד 3, האנליסטים של משרד החוץ לא היו צריכים ללכת רחוק)
"we need to be clear-eyed about the strengths and shortcomings of international institutions that were developed to deal with the challenges of an earlier time and the shortage of political will that has at times stymied the enforcement of international norms.. "
או במילותיו של בן גוריון" או"ם שמום".
מה שאני מנסה להגיד הוא שהעובדה שהגופים הבינלאומיים פגומים ולא יכולים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם היא סיבה להשתתף בהם ולא סיבה לרטון מהצד. הצטרפות לחגיגה רק תעזור לטרפד ו להאט את התהליך או לכוונו לעמדה נוחה יותר לישראל. אי השתתפות בתהליך קבלת החלטות לא תביא לקבלת ההחלטות שישראל רוצה אלא רק תרחיק אותם.
בכל מקרה, כרגיל סר המפרי (Sir Humphry) מנסח זאת טוב ממני:
כרגע סיימתי לצפות בסרט Unthinkable שיצא ישר לווידאו. הסרט נחשב כ"מותחן פסיכולוגי" שעוסק בשאלה של מהם גבולות החקירה במקרה של איום טרור גרעיני. התשובה של הסרט באמת בלתי ניתנת לתפיסה ומזעזעת, באחת מהביקורות שקראתי מועלת השאלה האם קארי אן מוס (Carrie Ann Moss) וסמואל גאקסון (Samuel Jackson) היו צריכים את הכסף עד כדי כך שהם הסכימו לתת ידם לסרט מסוג זה.
כאמור, הסרט יצא ישר לווידאו, מה שהופך אותו כבר לזמין ברשת. קשה לי להמליץ על הסרט למי שמחפש סרט טוב שעוסק באיום הטרור הגרעיני או כסרט עם מסר מוסרי גדול (אלא אם אתה צ'ייני), אך מומלץ לצפות בסרט בכדי לדעת מה המסר המועבר בימים אלו.
באמת Unthinkable
בלשכת נשיא המדינה שמעון פרס הכחישו ביום שני את הפרסומים בעיתון הבריטי "הגרדיאן" לפיהם נשיא המדינה (פרס), במהלך כהונתו כשר ביטחון בשנות ה-70, הציע נשק גרעיני לדרום אפריקה בימי האפרטהייד במדינה.
החודש האחרון הוא חודש עמוס מאוד ורוב הזמן אני עסוק במעקב אחר המתרחש בוועידה בניו-יורק. הוועידה עוסקת בדרכים לשיפור וחיזוק ה NPT במספר תחומים, לצערי אין לי מספיק זמן כדי להרחיב על כל תחום בנפרד, אז חשבתי לתת סקירה כללית של הנושאים המתדיינים ובמידה ואחד הנושאים (או יותר) הם בעלי עניין לקוראים של הבלוג אז אשמח להרחיב עליו.
ה – NPT היא אחד ההישגים הגדולים ביותר של הדיפלומטיה בתחום הביטחון הבינלאומי. במסגרת האמנה, מדינות ללא נשק גרעיני התחייבו שהן לא ירכשו או יפתחו יכולת גרעינית צבאית, ואילו מדינות בעלות נשק גרעיני התחייבו לוותר עליהם בשלב מסוים. בו בזמן ה – NPT מתירה לכלל המדינות שימוש אזרחי בטכנולוגיית הגרעין תחת משטר נוקשה ובר ווידאו (Verifiable).
ה – NPT, הצליחה להגביל את מספר המדינות הגרעיניות בעולם ל-5 אשר היו גרעיניות לפני כניסתה לתוקף (צרפת, סין, בריטניה, ארה"ב, רוסיה) ולארבע מדינות נוספות אשר אינן חתומות על ה – NPT (ישראל, הודו, צפון קוריאה ופקיסטן). במהלך השנים אמצעי הבקרה הנגזרים מה – NPT ודיפלומטיה הצליחו לגרום למדינות כמו ברזיל, שוודיה, ארגנטינה ולוב לזנוח את תוכנית הגרעין הצבאית שלהן. מדינות כמו דרום אפריקה, אוקרינה, ובלארוס וויתרו על הנשק הגרעיני שהיה ברשותם והצטרפו בשנת 1990 לאמנה.
במסגרת ההתחייבויות ל NPT ארה"ב ורוסיה הגיעו למספר יוזמת בתחומים של בקרת נשק ופירוק מנשק. מצמצום מספר כלי הנשק האסטרטגים לאמנה למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ"ס – Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty, CTBT).
בשנת 1995 נערכה וועידה לבקרה ולהארכת ה – NPT, בוועידה זו הוארך תוקף האמנה לעד והוחלט לסיים את הדיונים על ה CTBT ועל תחילת משא ומתן על אמנה לצמצום חומרים בקיעים (Fissile Material Cutoff Treaty (FMCT)). במסגרת וועידה זו החלה העבודה של מנהיגים מרחבי העולם על כינון אזורים חופשיים מנשק גרעיני ( Nuclear weapon free zones – NWFZs). עבדה זו הולידה את:
Treaty of Tlatelolco – אמנה האוסרת על נשק גרעיני באמריקה הלטינית ובקריבים.
Treaty of Rarotonga – אמנה האוסרת על שימוש, ניסוי ואחזקה של כלי נשק גרעיניים ודרום האוקיינוס השקט (ניו-זילנד, אוסטרליה וכ'ו).
Treaty of Pelindaba – אמנה המכריזה על אפריקה כאזור חופשי מנשק גרעיני.
Treaty of Semipalatinsk – (A.K.A Treaty of Semei/Treaty of Semey) – אמנה המכריזה על מרכז אסיה כאזור נקי מנשק גרעיני.
Bangkok Treaty – האמנה המכריזה על דרום מזרח אסיה כחופשי מנשק גרעיני.
בשנת 2000 ו 2005 נערכו וועידות דומות בהן עלה ע"י מצרים נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני והמשך דיונים על ה – FMCT וכניסתו לתוקף של START II . (מעבר לזה הן היו דיי כישלון)
הוועידה שהחלה בתחילת החודש בניו-יורק לא שונה במטרותיה משאר וועדות המעקב (ביקורת) על ה – NPT. הוועידה עוסקת בנושאים הקשורים לחיזוק האמנה ולשכלולה במספר נושאים עיקריים:
Verifications – דרכים בהם ניתן לוודא כי המדינות החתומות על האמנה אכן פועלות ע"פ הוראות הבטיחות של ה IAEA ומקיימות את התחייבויות שלהן תחת ה – NPT. כיום חובותיה של מדינה כלפי ה IAEA מוגדרות בהסכם סטנדרטי המכונה CSA (comprehensive safeguards agreement). ה CSA מתיר לסוכנות (IAEA) לנטר חומרים גרעיניים ופעילות גרעינית מוצהרת, כלומר לא מוצהר = אסור לפיקוח. מיותר להגיד שקל מאוד לעקוף את ה CSA ולכן פותח מודל לפרוטוקול נוסף האפשר ל – IAEA לבצע את עבודתה גם במקומות שלא מוצהרים כגרעיניים בהתראה קצרה. כמובן שהפרוטוקול המוצע איננו מחייב עדיין ולכן אנו גם שומעים על מקרים בהם איראן יכולה לא לאפשר ל – IAEA לבקר בחלק ממתקניה הגרעיניים לכאורה. עצות לשיפור בתחום זה כוללת את המתבקש, הפיכת המודל הפרוטוקול הנוסף של CSA לאוניברסאלי (לכל החתומים על האמנה).
מעגל דלק גרעיני – שמירת יכולות הקשורות לייצור חומרים בקיעים כחלק מהשימוש האזרחי בטכנולוגיות גרעין ובו בזמן מניעת ניצול היתר זה לשימושים צבאיים.
בקרת ייצוא וענישה – בקרה על יצוא חומרים הקשורים לטכנולוגיית הגרעין ועל חומרים בקיעים. כיום הבקרה נעשית על-פי קריטריונים שנקבעים ע"י שני גופים רב לאומיים (Nuclear Suppliers Group (NSG) ו – Zangger Committee )
פירוק מנשק – הדרכים בהם ניתן להפחית את מלאי הנשק הגרעיני שקיים.
הפסקת ייצור חומר בקיע – ברמות העשרה המאפשרות לו להיות חומר גלם לנשק גרעיני, כאמור ה – FMCT היא אחת הדוגמאות המובילות למאמצים בתחום זה.
ניסויים גרעיניים – איסור על ביצוע ניסויים גרעיניים והדרכים לוודא שהדבר אכן מתבצע (ע"י תחנות ניטור סיסמיות, הידרו אקוסטיות וכד').
הבטחת הביטחון השלילית ( Negative Security Assurances) – יצירת התחייבויות של מדינות גרעיניות שלא לתקוף בנשק גרעיני מדינות לא גרעיניות אשר עונות על התחייבויותיהם ל NPT.
אזורים חופשים מנשק גרעיני – כיום ישנם בעולם כ-5 אזורים המוכרזים כחופשיים מנשק גרעיני ומצרים עושה כמיטב יכולתה להפוך גם את המזרח התיכון לאחד כזה. בוועידה השנה מצרים מחזיקה בעוצמה רבה ביחס לשאר המשתתפים משום שהיא יושבת הראש של קבוצת המדינות הלא מזדהות (הכוללת 118 מדינות) ושל קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה).
יציאה מהאמנה – תחת סעיף X של האמנה, כל מדינה רשאית למשוך את ידה מהאמנה במידה והדבר נוגד את האינטרסים העליונים שלה. ב-10 בינואר, צפון קוריאה החליטה לפרוש מה – NPT וחשפה את העובדה כי אין ממש מקלות או גזרים המכוונים למניעת יציאה של מדינות מהאמנה. במסגרת הוועידה נעשים דיונים על הדרכים בהם ניתן ל"העניש" מדינות אשר יוצאות מן האמנה.
מדיניות – דיונים על הדרכים בהם מדינות יכולות ליישם מדיניות אשר תמנע תפוצה גרעינית ותתמוך בהפחתת מספר כלי הנשק הגרעיניים.
נושאים הקשורים למבנה הארגון – תכיפות הפגישות, הקמת גופים חדשים וחיזוק גופים קיימים התורמים למטרות האמנה.
אוניברסאליות – דיון בדרכים בהן ניתן לשכנע את ארבעת המדינות שלא חתומות על האמנה להצטרף אליה.
הנושאים החמים בוועידה הנוכחית הם כידוע אזור חופשי מנשק גרעיני המזרח התיכון, הפיכת הפרוטוקול הנוסף למחייב לכלל החברות באמנה ונושא היציאה מהאמנה. נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני מקבל דגש מיוחד משום שמצרים (המדינה הדוחפת את הנושא) נמצאת הפעם בעמדת כוח. מצרים משמת כיושבת ראש המדינות הבלתי מזהות (118 מדינות) ובראש קואליציה של 8 מדינות חזקות המכונות "קואליציית האג'נדה החדשה. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט ב ACW על העניין.
ב-12 לחודש כינס אובמה 47 מדינות בוושינגטון בכדי לדון כיצד ניתן להגביר את האבטחה על "חומרים גרעיניים". הנשיא אובמה שם דגש על חשיבות מניעת נפילתם של חומרים אלו לידי ארגוני טרור.
הוועידה הייתה דיי משעממת, והיא הסתיימה בהצהרה לא מחייבת (communiqué) ובתוכנית עבודה (שגם לא מחייבת). למרות זאת היו מספר מדינות שהתחייבו לתהליכים מסוימים ברוח הוועידה. (CNS פרסמו טבלה אשר מסכמת את ההתחייבויות של כל מדינה).
מה שאותי העסיק בוועידה הזאת הם לא ההתחייבויות הפומביות של המדינות, אלא, סבב השיחות שערך אובמה עם מספר מנהיגים לפני הוועידה והיעדרותו של נתניהו מהוועידה (מרידור השתתף במקומו, מסתבר שהוא "השר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית").
על היעדרות נתניהו אני אכתוב פעם אחרת… (או שלא)
בכל מקרה, אם יש משהו טוב שיצא מהוועידה, הרי הוא מערכון גדול של Jon Stewart
| The Daily Show With Jon Stewart | Mon – Thurs 11p / 10c | |||
| A Farewell to Arms | ||||
|
||||
תומס שלינג (Thomas Schelling) הוא כלכלן, פרופסור ליחסים בינלאומיים וזוכה פרס נובל לכלכלה (2005). סיפרו The Strategy of Conflict (1960), היה מחקר חלוץ בתורת המיקוח והתנהגות אסטרטגית ונחשב לאחד ממאה הספרים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר במערב משנת 1945.
התיאוריות הכלכליות של שלינג אודות מלחמה הורחבו בספרו Arms and Influence (1966).ספר זה נחשב בעיני כאחד הספרים הטובים ביותר בתחום האסטרטגיה. לאחר זכייתו בפרס הנובל שלינג פרש מחיי האקדמיה ומאז נשמעת מדי פעם השאלה כיצד שלינג היה מנתח מקרה כזה או אחר.
ב – 16 לחודש, The New America Foundation ערכו כנס שעסק באיראן מבלי לנסות לענות בעצמם על שאלה זו, במקום זאת הם בחרו לארח את תומאס שלינג ולתת לו לענות לבד. ההרצאה מרתקת.
לאחר עיכובים רבים, ה - 2010 Nuclear Posture Review – השלישי מסוגו מאז סוף המלחמה הקרה פורסם. היה שווה להמתין, המסמך שמציג את חזונה של ארה"ב לחיזוק המשטר למניעת תפוצה גרעינית, הפיכת תהליך ה"גירעון" של איראן וצפון קוריאה, שיפור האמצעים לאבטחת נשקים גרעיניים, יצירת תמריצים לשמירה על ההתחייבויות ל NPT ועוד. המסמך מציג מגוון כלים שנועדו לעזור לקדם את מדיניות מניעת התפוצה הגרעינית ולכן הוא גם רחב יריעה מקודמיו.
הגזר:
ארצות הברית הציגה את " negative security assurance" בגירסא משופרת:
“United States will not use or threaten to use nuclear weapons against non-nuclear weapons states that are party to the Nuclear Non-Proliferation Treaty and in compliance with their nuclear non-proliferation obligations.”
הקטע המקביל בתקופת בוש:
The United States “will not use nuclear weapons against non-nuclear weapon states parties to the Treaty on the Nonproliferation of Nuclear Weapons [NPT], except in the case of an invasion or any other attack on the United States, its territories, its armed forces or other troops, its allies or on a state toward which it has a security commitment, carried out or sustained by such a non-nuclear weapon state in association or alliance with a nuclear weapon state.”
משמעות הדבר (והעניין גם נכתב במפורש ב NPR) שמדינות אשר חתומות על האמנה למניעת תפוצה גרעינית ומכבדות את ההתחייבות שלהן מקבלות הבטחה שארה"ב לא תאיים או תתקיף אותן גם במקרה בו הן תקפו את ארה"ב בנשק כימי או ביולוגי. (כמעט מיותר להזכיר שהבטחה זו לא ניתנת למדינות בעלות נשק גרעיני)
פרט לכך המסמך מודיע כי ארצות הברית מפחיתה את השימוש בנשק גרעיני למקרים הבאים:
הפחתת מספר כלי הנשק הגרעיניים:
אובמה הכריז בנאומו בפראג כי ארה"ב מחויבת להפחתה במספר כלי הנשק הגרעיניים ולשים סוף לחשיבה שאפיינה את המלחמה הקרה. ניתוח המבנה של הכוחות הגרעינים במסמך הוא גם הבסיס להגבלות על מספר כלי הנשק הגרעיניים בהסכם START החדשה. ההגבלות על כמות כלי הנשק הם מועטות והמסמך אינו מתאר כיצד ההסכם החדש יביא לצמצום, כך למשל ההסכם סופר את מספר כלי הנשק הפרושים ( Deployed) ולא את המספר הכולל שלהם בארסנל הגרעיני.
הגבלה מעניינת אשר עושה כאמבק היא ההחלטה לאסור שימוש ב MIRV עם ראשי נפץ גרעיניים. החלטה זו התקבלה במקור בNPR משנת 1994 ושונתה ע"י ממשל בוש שהתיר למספר מצומצם של ICBM לשאת ראשי נפץ מתפצלים.
הרשת מלאה בביקורות שונות על המהלך של צימצום תפקידם של כלי הנשק הגרעיניים. עיקר הביקורת היא על ביטול העמימות באשר לתנאים בהם ארצות הברית תפעיל נשק גרעיני, לטענת המבקרים פעולה זו מפחיתה את יכולת ההרתעה:
"We want our enemies to believe that we may well be crazy enough to vaporize them"
אני חושב שהטיעון הנגדי לביקורת הוא שכולם יודעים עד כמה הנשק הגרעיני אינו שמיש ולכן הנשק ממלא תפקיד של חיזוק מורלי ולא של מרתיע (לפחות במקרה האמריקאי)
בכל מקרה ניתן לקרוא עוד ברשת ( 1, 2, 3)
कालोऽस्मि लोकक्षयकृत्प्रवृद्धो
लोकान्समाहर्तुमिह प्रवृत्तः।
ऋतेऽपि त्वां न भविष्यंति सर्वे
येऽवस्थिताः प्रत्यनीकेषु योधाः॥
Bhagavad-Gita-Chapter-11-Verse-32
"הנה נעשיתי המוות משחית העולמות" הוא המשפט אשר עבר בראשו של רוברט אופנהימר (robert oppenheimer) בעת שחזה בפיצוץ הגרעיני הראשון[1]. המשפט הוא ציטוט מתוך כתבי הקודש ההינדיים "בהגאוואד גיטה" (-भगवद्गीता, שירת האל). תמיד דמיינתי שמשפט זה הוא סוג של הכרה בחומרת המעשים, הידיעה כי כעת אין עוד דרך למחילה והכרה ביכולת ההרס הטמונה בשימוש בנשק גרעיני.
על אף שהפירוש שהענקתי למשפט מתיישב עם התקפות ייסורי המצפון של אופנהימר ושל מדענים אחרים שעסקו בפיתוח הנשק הגרעיני, יכול להיות שטעיתי כי הנושא נראה מרוכב יותר.
הבהגאוואד גיטה היא חלק מתוך מהמהאבהארטה אפוס המלחמה החשוב ביותר בתרבות ההינדית. הציטוט לקוח מתוך דיאלוג שמנהל Arjuna הצייד האגדי עם קרישנה (ההתגלמות השמינית של וישנו ולאחר מכן אל בזכות עצמו) בפרק 11 מזמורים 31-33.
הדיאלוג מתרחש כאשר Arjuna מהסס לתקוף את אויביו וקרישנה מעודד אותו לתקוף. Arjuna מבקש מוישנו לראות אותו בקוסמיותו – מראהו האמיתי (אין לי מושג איך לתרגם "His cosmic"), בקשה זו נענתה ואז שאל Arjuna בעודו נפעם:
" Tell me who are You in such a fierce form? My salutations to You, O best of gods, be merciful! I wish to understand You, the primal Being, because I do not know Your mission.
The Supreme Lord said: I am death, the mighty destroyer of the world, out to destroy. Even without your participation all the warriors standing arrayed in the opposing armies shall cease to exist.
Therefore, get up and attain glory. Conquer your enemies and enjoy a prosperous kingdom. All these (warriors) have already been destroyed by Me. You are only an instrument, O Arjuna. "
המילה Kalo המשמשת את אופנהימר כמוות היא הטיה של המילה Kala – זמן, חושך ובהטיה נוספת ניתן להגיע ל Kali, אלת המוות. התרגום המקובל של הטקסט הוא אכן זמן. לומר שהזמן הוא מחריב העולמות נשמע כמעט טבעי ומנוטרל מהקונוטאציה השלילית המיוחסת למלאך המוות.
או כמו שאמרו ב- fight club:
"On a long enough timeline, the survival rate for everyone drops to zero"
מכיוון ש Gita נתונה לפרושים רבים כמו כל טקסט דתי, לא ניתן לשלול את תרגומו של אופנהיימר ללא בדיקה מעמיקה יותר.
לאחר שנברתי באינטרנט מצאתי את 'The Gita of J. Robert Oppenheimer' by James Hijiya. בגלל שהוא חפר בנושא הרבה יותר ממני אני לא אמשיך מעבר לציטוט הערת השוליים ה-51 שבמסמך, אך המאמר מעניין מאוד ומולץ למי שמתעניין במקורות האמרתו של אופנהימר.
Ryder’s translation here is a little peculiar but defensible. Ever since the first rendering of the Sanskrit text into English in 1785, most experts have translated this word not as Death but as Time. Cf. Charles Wilkens, The Bhagvat-Geeta (London: C. Nourse, 1785; Gainesville, Fla.: Scholars’ Facsimiles & Reprints, 1959), 93; Besant, Bhagavad-Gita, 116; Prabhavananda and Isherwood, Bhagavad-Gita, 123; S. Radhakrishnan, The Bhagavadgita (New York: Harper & Brothers, 1948), 279; Eknath Easwaran, The Bhagavad Gita (Petaluma, Calif.: Nilgiri Press, 1985), 154; Barbara Stoler Miller, The Bhagavad-Gita (New York: Columbia University, 1986), 103; Dominic Goodall, Hindu Scriptures (Berkeley: University of California, 1996), 260. There are, however, exceptions. Franklin Edgerton, The Bhagavad Gita (Cambridge: Harvard University, 1944), 58, renders the word as “Time (Death).”
Miller, Bhagavad-Gita, 103, translates the word in question and a following phrase as “time grown old”; Radhakrishnan, Bhagavadgita, 279, as “time . . . grown mature.” The passage of a vast expanse of time implies death, thus making “Death” a legitimate translation. In his rendering of the passage, Oppenheimer followed his teacher, Ryder. This variant was especially appropriate for describing a nuclear explosion, which could bring a great deal of Death in very little Time."
דרך אגב, ניתן לקרוא ולשמוע את הגיתה ותרגומים שלה במספר שפות כאן.
לפרושים ניתן ללכת לאיבוד כאן
