החודש האחרון הוא חודש עמוס מאוד ורוב הזמן אני עסוק במעקב אחר המתרחש בוועידה בניו-יורק. הוועידה עוסקת בדרכים לשיפור וחיזוק ה NPT במספר תחומים, לצערי אין לי מספיק זמן כדי להרחיב על כל תחום בנפרד, אז חשבתי לתת סקירה כללית של הנושאים המתדיינים ובמידה ואחד הנושאים (או יותר) הם בעלי עניין לקוראים של הבלוג אז אשמח להרחיב עליו.
ה – NPT היא אחד ההישגים הגדולים ביותר של הדיפלומטיה בתחום הביטחון הבינלאומי. במסגרת האמנה, מדינות ללא נשק גרעיני התחייבו שהן לא ירכשו או יפתחו יכולת גרעינית צבאית, ואילו מדינות בעלות נשק גרעיני התחייבו לוותר עליהם בשלב מסוים. בו בזמן ה – NPT מתירה לכלל המדינות שימוש אזרחי בטכנולוגיית הגרעין תחת משטר נוקשה ובר ווידאו (Verifiable).
ה – NPT, הצליחה להגביל את מספר המדינות הגרעיניות בעולם ל-5 אשר היו גרעיניות לפני כניסתה לתוקף (צרפת, סין, בריטניה, ארה"ב, רוסיה) ולארבע מדינות נוספות אשר אינן חתומות על ה – NPT (ישראל, הודו, צפון קוריאה ופקיסטן). במהלך השנים אמצעי הבקרה הנגזרים מה – NPT ודיפלומטיה הצליחו לגרום למדינות כמו ברזיל, שוודיה, ארגנטינה ולוב לזנוח את תוכנית הגרעין הצבאית שלהן. מדינות כמו דרום אפריקה, אוקרינה, ובלארוס וויתרו על הנשק הגרעיני שהיה ברשותם והצטרפו בשנת 1990 לאמנה.
במסגרת ההתחייבויות ל NPT ארה"ב ורוסיה הגיעו למספר יוזמת בתחומים של בקרת נשק ופירוק מנשק. מצמצום מספר כלי הנשק האסטרטגים לאמנה למניעת ניסויים גרעיניים (אמנ"ס – Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty, CTBT).
בשנת 1995 נערכה וועידה לבקרה ולהארכת ה – NPT, בוועידה זו הוארך תוקף האמנה לעד והוחלט לסיים את הדיונים על ה CTBT ועל תחילת משא ומתן על אמנה לצמצום חומרים בקיעים (Fissile Material Cutoff Treaty (FMCT)). במסגרת וועידה זו החלה העבודה של מנהיגים מרחבי העולם על כינון אזורים חופשיים מנשק גרעיני ( Nuclear weapon free zones – NWFZs). עבדה זו הולידה את:
Treaty of Tlatelolco – אמנה האוסרת על נשק גרעיני באמריקה הלטינית ובקריבים.
Treaty of Rarotonga – אמנה האוסרת על שימוש, ניסוי ואחזקה של כלי נשק גרעיניים ודרום האוקיינוס השקט (ניו-זילנד, אוסטרליה וכ'ו).
Treaty of Pelindaba – אמנה המכריזה על אפריקה כאזור חופשי מנשק גרעיני.
Treaty of Semipalatinsk – (A.K.A Treaty of Semei/Treaty of Semey) – אמנה המכריזה על מרכז אסיה כאזור נקי מנשק גרעיני.
Bangkok Treaty – האמנה המכריזה על דרום מזרח אסיה כחופשי מנשק גרעיני.
בשנת 2000 ו 2005 נערכו וועידות דומות בהן עלה ע"י מצרים נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני והמשך דיונים על ה – FMCT וכניסתו לתוקף של START II . (מעבר לזה הן היו דיי כישלון)
הוועידה שהחלה בתחילת החודש בניו-יורק לא שונה במטרותיה משאר וועדות המעקב (ביקורת) על ה – NPT. הוועידה עוסקת בנושאים הקשורים לחיזוק האמנה ולשכלולה במספר נושאים עיקריים:
Verifications – דרכים בהם ניתן לוודא כי המדינות החתומות על האמנה אכן פועלות ע"פ הוראות הבטיחות של ה IAEA ומקיימות את התחייבויות שלהן תחת ה – NPT. כיום חובותיה של מדינה כלפי ה IAEA מוגדרות בהסכם סטנדרטי המכונה CSA (comprehensive safeguards agreement). ה CSA מתיר לסוכנות (IAEA) לנטר חומרים גרעיניים ופעילות גרעינית מוצהרת, כלומר לא מוצהר = אסור לפיקוח. מיותר להגיד שקל מאוד לעקוף את ה CSA ולכן פותח מודל לפרוטוקול נוסף האפשר ל – IAEA לבצע את עבודתה גם במקומות שלא מוצהרים כגרעיניים בהתראה קצרה. כמובן שהפרוטוקול המוצע איננו מחייב עדיין ולכן אנו גם שומעים על מקרים בהם איראן יכולה לא לאפשר ל – IAEA לבקר בחלק ממתקניה הגרעיניים לכאורה. עצות לשיפור בתחום זה כוללת את המתבקש, הפיכת המודל הפרוטוקול הנוסף של CSA לאוניברסאלי (לכל החתומים על האמנה).
מעגל דלק גרעיני – שמירת יכולות הקשורות לייצור חומרים בקיעים כחלק מהשימוש האזרחי בטכנולוגיות גרעין ובו בזמן מניעת ניצול היתר זה לשימושים צבאיים.
בקרת ייצוא וענישה – בקרה על יצוא חומרים הקשורים לטכנולוגיית הגרעין ועל חומרים בקיעים. כיום הבקרה נעשית על-פי קריטריונים שנקבעים ע"י שני גופים רב לאומיים (Nuclear Suppliers Group (NSG) ו – Zangger Committee )
פירוק מנשק – הדרכים בהם ניתן להפחית את מלאי הנשק הגרעיני שקיים.
הפסקת ייצור חומר בקיע – ברמות העשרה המאפשרות לו להיות חומר גלם לנשק גרעיני, כאמור ה – FMCT היא אחת הדוגמאות המובילות למאמצים בתחום זה.
ניסויים גרעיניים – איסור על ביצוע ניסויים גרעיניים והדרכים לוודא שהדבר אכן מתבצע (ע"י תחנות ניטור סיסמיות, הידרו אקוסטיות וכד').
הבטחת הביטחון השלילית ( Negative Security Assurances) – יצירת התחייבויות של מדינות גרעיניות שלא לתקוף בנשק גרעיני מדינות לא גרעיניות אשר עונות על התחייבויותיהם ל NPT.
אזורים חופשים מנשק גרעיני – כיום ישנם בעולם כ-5 אזורים המוכרזים כחופשיים מנשק גרעיני ומצרים עושה כמיטב יכולתה להפוך גם את המזרח התיכון לאחד כזה. בוועידה השנה מצרים מחזיקה בעוצמה רבה ביחס לשאר המשתתפים משום שהיא יושבת הראש של קבוצת המדינות הלא מזדהות (הכוללת 118 מדינות) ושל קואליציית האג'נדה החדשה (כוללת 8 מדינות, ביניהם ברזיל ודרום אפריקה).
יציאה מהאמנה – תחת סעיף X של האמנה, כל מדינה רשאית למשוך את ידה מהאמנה במידה והדבר נוגד את האינטרסים העליונים שלה. ב-10 בינואר, צפון קוריאה החליטה לפרוש מה – NPT וחשפה את העובדה כי אין ממש מקלות או גזרים המכוונים למניעת יציאה של מדינות מהאמנה. במסגרת הוועידה נעשים דיונים על הדרכים בהם ניתן ל"העניש" מדינות אשר יוצאות מן האמנה.
מדיניות – דיונים על הדרכים בהם מדינות יכולות ליישם מדיניות אשר תמנע תפוצה גרעינית ותתמוך בהפחתת מספר כלי הנשק הגרעיניים.
נושאים הקשורים למבנה הארגון – תכיפות הפגישות, הקמת גופים חדשים וחיזוק גופים קיימים התורמים למטרות האמנה.
אוניברסאליות – דיון בדרכים בהן ניתן לשכנע את ארבעת המדינות שלא חתומות על האמנה להצטרף אליה.
הנושאים החמים בוועידה הנוכחית הם כידוע אזור חופשי מנשק גרעיני המזרח התיכון, הפיכת הפרוטוקול הנוסף למחייב לכלל החברות באמנה ונושא היציאה מהאמנה. נושא המזרח התיכון כאזור חופשי מנשק גרעיני מקבל דגש מיוחד משום שמצרים (המדינה הדוחפת את הנושא) נמצאת הפעם בעמדת כוח. מצרים משמת כיושבת ראש המדינות הבלתי מזהות (118 מדינות) ובראש קואליציה של 8 מדינות חזקות המכונות "קואליציית האג'נדה החדשה. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט ב ACW על העניין.
קריאה מומלצת נוספת (ככל הנראה הבלוג הטוב ביותר המסקר את האירועים שבוועידה) הוא הבלוג של ד"ר ריבקה גונסון ( Dr Rebecca Johnson) מ – Acronym Institute שמסכם את הנעשה בוועידה בכל יום בצורה מקצועית.
שוב במידה ויש עניין בהרחבה של אחד הנושאים, אשמח לעשות זאת.
