Rick E. Yannuzzi פרסם באתר ה CIA מסמך קצר אודות הפרטת שירותי הביון בארה"ב (או במילים יפות יותר, "השותפות של ה CIA עם המגזר הפרטי") .
מראה מקום טוב לכל מי שמתעניין ביחסי צבא-אזרח.
Jeremy Scahill הסיוט בדמות עיתונאי שמסקר את חברת BLACKWATER (כיום XE), מפרסם השבוע מאמר בעיתון THE NATION. במאמר זה מנסה ג'רמי לפרש את כתבת הפרופיל שפרסם vanity fair אודות אריק פרינס כניסיון להתחמקות ממשפט פלילי.
הרעיון בגדול הוא לצייר את פרינס כנכס של ה CIA וליצור איום שמידע סודי יאלץ להיחשף במקרה של משפט כנגדו.
While the story appears to be simply a profile of Prince, it might actually be the world's most famous mercenary's insurance policy against future criminal prosecution. The term of art for what Prince appears to be doing in the VF interview is graymail: a legal tactic that has been used for years by intelligence operatives or assets who are facing prosecution or fear they soon will be. In short, these operatives or assets threaten to reveal details of sensitive or classified operations in order to ward off indictments or criminal charges, based on the belief that the government would not want these details revealed. "The only reason Prince would do this [interview] is that he feels he is in very serious jeopardy of criminal charges," says Scott Horton, a prominent national security and military law expert. "He absolutely would not do these things otherwise."
פורסם The 2004 CIA Inspector General Report on Torture
הדוח חושף כי ה – CIA לא דיווח על בעיות בריאות של עצורים בכדי לקבל רשות לביצוע עינויים.
צ'ייני הולך לאכול את הכובע:
כאשר כל עניין העינויים רק יצא לאור דיק צייני ביקש לחשוף שני מסמכים שלטענתו יוכיחו שעינויים הם כלי אפקטיבי ויעיל לשם לוחמה בטרור, הממשל סירב לפרסם אותם וצ'ייני רקד משמחה. אבל היום המסמכים האלו זמינים כאן.
