על קידמה מדעית ויחסים בינלאומיים

נובמבר 10, 2009
10-11-2009 13-26-05

Via - Debka.co.il - תיק דבקה

השבוע הופיע בתיק דבקה ידיעה בדבר לווין ריגול שאיראן מתכננת לשגר בקרוב. הבעיה עם העיקרית עם הידיעה היא שלא באמת מדובר בלווין ריגול, אלא בלווין תקשורת שהוצהר בשנת 2000 כפרוייקט אקדמאי. הבעיה הפחות חשובה היא שככל הנראה הלווין לא ישוגר מאיראן אלא מאיטליה.

חשוב לציין כי תיק דבקה לא לבד ויחד איתם מספר אתרים ערביים מדווחים על שיגור של לווין עם יכולות קצתת יותר מתקדמות מתוך איראן, אבל כך או כך היום הודיעו כי השיגור נדחה לשנת 2011.

ההתקדמות הטכנולוגית של האירנים מדאיגה את הישראלים, אם להיות כנים התקדמות טכנולוגית של כל גורם לא מערבי קצת מפחידה אותנו והסיבות כמעט ברורות. אבל האם הן מוצדקות לאור העובדה שישראל נאבקת בחרם אקדמי על מוסדות ההשכלה הגבוהה שלה מתוך טיעון שרוח המדע מנוגדת לרעיון החרם.

כל העניין הזה הזכיר לי ראיון שראיתי עם סמאול הנטינגטון מחבר "התנגשות הציביליזציות". עד שראיתי את הראיון הייתי בטוח שהספר הוא דיי גרוע ושהוא מלא בנימה אורינטאליסטית חולה. אחרי שראיתי את הראיון המשכתי לחשוב אותו הדבר אבל מצאתי כמה נקודות למחשבה. בראיון הנטינגטון מצביע על העובדה שפרוש המילה מודרני אינו מערבי שטבעי שחברה תשאף להכנס אל העולם המודרני. המשך שקיעת העוצמה של המערב בלתי נמנע טוען הנטיגטון ולכן ראוי לשאול מהי התגובה הנכונה לשינויים בסדר העולמי? הנטיגטון כידוע מציע התערבות די אגרסיבית בתרבויות אחרות בכדי לגרום לפילוג ולעודד זרמים שתומכים במערב. אני חושב שדווקא עדיף לנסות לקנות לנו חסדים בקרב הנושים החדשים.

הראיון:

ביקורת על הנטינגטון:

חלק 1

חלק 2

חלק 3

Bhuvan המתחרה של google earth

אוגוסט 23, 2009

Bhuvan logo

Bhuvan logo

השרות של Bhuvan מציע שידרוג משמעותי בכל הנוגע לגובה הצפייה (10 מטר) ומשאיר את google earth הישנה מאחור (200 מטר). היתרון המשמעותי ביותר של Bhuvan הוא עידכון תצלומי הלווין בכל יום ואפשרות הצגה של מספר שכבות בו זמנית.

החסרונות המשמעותיים של Bhuvan הן שהוא לא עומד בהבטחות שלו, ושהוא עדיין מוגבל בהיקפו והוא מציע לצפייה רק את תת היבשת ההודית ושכנותיה.

החברים ב Bhuvan טוענים כי הם עובדים על סריקת כלל הכדור, אני מניח ששווה להמתין ולראות את התוצאות. בכל מקרה, עצם עידכון התצלומים ברמה היומית מאפשר ניתוח חשובים בדרום אסיה ובכך הופך את Bhuvan למקור חשוב.

Bhuvan

Bhuvan

שליח של תקווה

פברואר 12, 2009
מאז שאיראן שיגרה את הלוויין האחרון שלה לחלל, אני מנסה לאסוף שביבי מידע לכדי תמונה מלאה ואת האמת לא ממש הולך לי. ישנם הרבה נתונים טכנים שצריך לברר את משמעותם ואת הרלוונטיות שלהם לעניין בכדי לייצר דיון משמעותי בהשלכות השיגור ולי אין זמן לזה. לאחר כמעט שבוע מהשיגור (אם אני לא טועה), סוף סוף קיבלתי פרץ של מוטיבציה.
הכל החל כשצפיתי בסרט Wall-E. באחת הסצנות Wall-E בטעות משוגר לחלל כשהוא אוחז בטיל סטייל חללית שמפלסת את דרכה מבעד לענן של גרוטאות לוויין המקיפות את כדור הארץ.
המצב שתואר בסרט Wall-E לא רחוק מהמציאות, בחיפושי אחר מידע על הלוויין גיליתי כי הצצה באפלקציה ל-GOOGLE EARTH שמאפשרת צפייה בלוויינים ומיקומם (פותחה על-ידי AGI) חושפת תמונה דומה.
12

הלוויין האירני עונה לשם OMID1 או בעברית: "תקווה". לוויין זה הוא לוויין תקשורת פשוט ואינו בעל  יכולות צילום. הלוויין שוגר על גבי טיל שנקרא Safir (שליח) והוא החלק הבעייתי ביותר בכל סוגיית שיגור התקווה לחלל.

SAFIR הוצג בתקשורת האירנית כטיל דו שלבי, אך דיווח זה מפתיע (אם להשתמש במילותיהם של מחברי הבלוג ACW) מכיוון שסיכיוו של טיל דו שלבי להצליח בהצבת לוויין הם נמוכים מאוד, אבל מאוד נמוכים.

אז איך הם עשו את זה? יש לכך מספר אפשרויות שכל אחת מהן מדאיגה בפני עצמה.

האפשרות הראשונה היא שהם רימו, כלומר זה לא היה טיל דו שלבי אלא טיל תלת שלבי. כמובן שמכך נגזר טווח הטיל.  האפשרות השניה היא ש-SAFIR הוא טיל דו שלבי עם מנגנון שנועד להוסיף לו BOOST קטן נוסף (במילים אחרות מיני תלת שלבי). אנשים ברשת החלו לבדוק את תצלום השיגור של הלוויין בתקווה למצוא הבזק שלישי בזמן מעוף הטיל. האפשרות השלישית היא השתפרות מרחיקת לכת ביכולת של האירנים לתכנן טילים דו שלביים ולמעשה לקפוץ מדרגה מבחינת יכולת מדעית.

לאחר שבוע של דיונים מתישים ברחבי הרשת נראה כי מתגבשת הדעה כי שימוש בטילים כגון Nodong ו- Taepodong-1  (שהם למעשה טילי סקאד משוכללים) לא יכול להביא לידי הצבת מטען במשקל המדובר בגובה המתאים במהירות הנכונה. אחת ההצעות החמות כיום ברשת היא כי האירנים אכן התקדמו ביכולת התכנון של טילים דו שלביים וכי ייתכן והם עושים שימוש בטכנולוגיה הסינית הנמצאת בטילי ה- Long march. במקרה כזה ה- Specific impulse  (שזה פחות או יותר נפח מנוע במונחים של טילים) של ה- SAFIR חזק במידה המאפשרת את השיגור.

מכיוון שישראל כבר הרבה זמן נמצאת בטווח הטילים של איראן שיפורים בטווחי הטלים (מנוע BOOST או טיל תלת שלבי) אינם דורשים עירנות מיוחדת, אך יכולת ט"קק  המבוססת על טכנולוגיה חדישה (יחסית לזו שהיתה מצויה בידי האירניים) דורשת בדיקה חוזרת של יכולת היירוט.

לינקים וסרטים רלוונטים:

מעקב אחר התנועה של OMID1

123

מאחורי הקלעים של שיגור הלוויין.

נ.ב.

אם כבר מדברים על כמות החרא שבחלל, היא  במקרה הצליחה להביא לידי התנגשות של שני לוויינים הלילה.

U K & U S Satellite Spy and Missile Defense Command Centre

דצמבר 31, 2008

Exclusive report and footage of British spy satellite command centre which assists Amreican missile defense system and wroks with Army, Military and adversaries.

Monterey Institute Of International Studies – "Evidence from Imagery: The Iran and Syrian Nuclear Programs" – (lecture)

נובמבר 18, 2008

WordPress SEO fine-tune by Meta SEO Pack from Poradnik Webmastera